הנה גם חג הפסח בשער, וכמו כל שנה הוא מסמל עבורי את לידת ביתי נעמה, בערב החג לפני שבע שנים וגם את השאיפה לצאת מעבדות לחירות – זמן של שינויים. אך אם נניח לרגע את ההיסטוריה היהודית והמשפחתית בצד, מתי באמת זה נכון לעשות שינוי? הרבה מאד פעמים אנחנו מתעוררים כשהשינוי שקורה מסביבנו נותן לנו "נוגרה בגבות", או כאשר החרב כבר על הצוואר. האם זו הדרך היחידה? האם עכשיו זה כבר לא מאוחר מדי? ממש לא!

נניח שאנו רוצים לתת ביס בתפוח. מה נעשה? יש מצב שנקפוץ לסופרמרקט ונביא מלוא הסל. רק שפתרונות האינסטנט טובים בדרך כלל לתוצאות שיחזיקו בדיוק לאורך הזמן שלוקח לנגוס בתפוח. מצד שני בואו נתאר לעצמנו איך עץ ששתלנו, השקינו וטיפחנו ייצר לנו תפוחים איכותיים מתי שרק נרצה. אך אני יכול לשמוע את המחשבה שיכולה לעבור לנו בראש: "זה לוקח ימבה זמן לגדל עץ, וזה לא רלוונטי במיוחד כאשר אנו רוצים לתת ביס – עכשיו!"

האמת, צודקים. יחד עם זאת, הזמן הכי טוב לגדל את העץ הוא עכשיו, משום שאם לא נעשה זאת תחושת הפספוס תלווה אותנו כל החיים כי לעולם לא נמצא את הזמן הנכון לשתול אותו.

פעם, בימים בהם הייתי רווק נטול מחויבויות, שמעתי שיחה מקרית ברחוב בה מישהי אמרה ש"זה אף פעם לא זמן טוב לעשות ילדים". היום, לאחר כמעט עשר שנות נישואין ושלוש בנות אני עדיין חושב שהיא צדקה. זה אף פעם לא זמן טוב לעשות שינוי משמעותי בחיים. מצד שני אם לא נצא מתחום הנוחות שלנו ובכל זאת נפעל – שום דבר גם לא יקרה.

המצב הכי גרוע הוא הרגע בו אנו עלולים לגלות, שעברנו את הרגע בו היינו יכולים לעשות דברים בנחת ואנו נדחפים לפעולה לחוצה ותחת אילוצים. לא חסרים אנשים שמתעוררים לאפשרות של שינוי רק לאחר שפיטרו אותם, לאחר שמנהל הבנק שלהם חסם להם את החשבון, לאחר שהלקוחות עזבו אותם, לאחר שאיחרו את הרכבת או לאחר שבן הזוג פירק את החבילה.

אף אחד לא חייב להסכים איתי אם אומר שרגעים כאלו הם מתנה מהיקום, אך תמיד ובדיעבד אפשר לראות סימנים של סערה מתקרבת – הרבה לפני שהיא מתפוצצת לנו בפרצוף. אם רק נהיה יותר קשובים לעצמנו ולסביבתנו ולהתאים את עצמנו מבעוד מועד מאד יכול להיות שנוכל להיות בשיא כושרנו ברגע האמת ולהפוך את רוע הגזרה למעדן כמו פנקייק על מחבת טפלון חדש ומשומן.

חיינו מעולם לא היו יותר דינאמיים, מורכבים ומלאי הפתעות מאשר היום. מי שמצליח באמת הוא מי שמפתח את המנהיגות האישית שבו, ומוביל את עצמו לחיים בהם הוא ממצה את המרב ואת המיטב שבו. אך היכולת להוביל את עצמנו לחדשנות ולהתאמה עם הסביבה אינה משהו שמרבית האנשים נולד איתו.

לא צריך להיות מהנדס חלליות כדי להבין שקשה מאד להוביל שינוי בחיים ללא ליווי והנחיה מתאימים. הסיבה העיקרית לחוסר הצלחה בתהליכים כאלו הוא העדר ידע או הבנה של מאפייני תהליכי שינוי. זה אפשרי, איש-איש בדרכו שלו, אך בכל מקרה זה דורש ליווי, תרגול ואימון.

רוצים להנהיג את עצמכם למציאות מבטיחה יותר?
רוצים להתאים את עצמכם טוב יותר לסביבה המשתנה?
רוצים לענות על השאלות בספרון חמש השאלות באופן שיגרום לכם לקפוץ בבוקר בחדוות עשייה?

אולי היום זה הרגע הכי נכון להתחיל ולעשות משהו אחרת.
מחר תמיד יהיה מחר אחר שידחה את ההתחלה, ואתמול לעולם לא יחזור.

עכשיו זה הזמן היחידי בחיים לעשות משהו חדש
גם אם אנחנו בבלאגן וגם אם אנחנו פשוט רוצים יותר.

למי שמעוניין באימון אישי ליצירת מציאות ועתיד חדשים בחייו, מוזן ליצור איתי קשר.

בהצלחה וחג שמח
יובל הרפז