מגדילים ראש עם ביג מיינד – Big Mind
29 04 2008
אני מרבה לדבר על החלק של האדם ביצירת המציאות שלו. אם זה בתרגום הטקסט של ג'ימס אלן (מחשבת האדם), אם זה בציטוט ג'ק קנפילד והנוסחה שלו ליצירת הצלחה, אם זה בכתיבת ספרון 5 השאלות הממוקד בבחירות של האדם וכן בפוסטים אחרים.
אתמול פגשתי באישה קסומה שחשפה בפני תרגיל פשוט, קל וחוויתי המדגיש וממחיש את הדרכים הרבות בהן האדם יכול לבחור. האישה היא דיאן המילטון והתרגיל נקרא: "ביג מיינד". דיאן המילטון היא מורת זן הראשונה שהוסמכה על ידי גנפו רושי, מאסטר זן אמריקאי ומייסד השיטה. דיאן היא גם מורה מוסמכת במכון האינטגרלי של קן וילבר, מגשרת ומנחת סדנאות.
שיטת הביג מיינד (הראש הגדול) שכולל גם את הביג הארט (הלב הגדול) גרמה לי לחוויה אינטנסיבית בה החלפתי נקודות מבט על עצמי. בהתחלה היה לי קצת קשה גם עם השפה האנגלית בה המפגש בן 3 השעות נערך, וגם עם החלפת נקודות המבט הפנימיות. בהמשך התרגלתי לשניהם וזה תרם לי לפחות בשני אספקטים:
בראשון, חיזקתי את היכולת (כמו הפעלת שריר) להחליף נקודות מבט ולא להצמד לגישה או עמדה אחת מבלי היכולת להשתחרר ממנה.
בשני, למדתי להפריד, להכיר ולהכיל נקודות מבט שונות שאני אוחז בהן באופן מודע ולא מודע בחיי היום יום. יכולת זו עזרה לי להבין את עצמי, מניעי ורצונותי במצבים שונים. זה עזר לי לקבל את עצמי, ולחיות יותר בשלום עם עצמי.
אספט נוסף שאותו לא יכולתי לצפות הוא העירנות והכוחות המחודשים איתם קמתי הבוקר. זה בא קצת בהפתעה – ואני תמיד מודה לאלוהים כשזה קורה.
גנפו רושי, שעליו ועל שיטת הביג מיינד אני שומע כבר מספר חודשים, אומר שתהליך הביג מיינד תורם להארה. דיאן המילטון היתה יותר זהירה אתמול בנוגע לסוגיית ההארה, אך אני בהחלט יכול להבין לא רק איך תרגיל פשוט שכזה יכול לתרום להגברת המודעות העצמית, אלא גם אפילו להוביל להתפתחות התודעה עד כדי הארה.
להזכירכם לשמוע על הטיול זה לא כמו לעשות אותו. החוויה כמו בכל תהליך של צמיחה אישית חייב להעשות על ידי האדם עצמו – ולא משנה כמה מדברים עליה או איך מגדירים אותה במילים.
את גנפו הייתי רץ לראות ולשמוע אם הוא היה מגיע לסביבתנו, אך בינתיים הוא מסתובב לו בערי ארה"ב עם פמליה מכובדת (קן וילבר, ביל האריס ועוד). אם יוצא לכם לשמוע על מישהו שעורך תרגול ביג מיינד בסביבתכם – קיפצו על המציאה. נכון להשבוע זה קורה בהודייה ופרטים נוספים אפשר למצוא באתר איקידו אינטגרל של מיילס קסלר.
שווה ביקור.
להתראות
יובל
היי יובל,
נשמע מעניין ומרתק. אפשר לדעת יותר פרטים לגבי אופי התרגיל?
שחר
הי שחר,
התרגיל הוא פשוט, כמו להחליף כובעים.
בהתאם להכוונה של מנחה, האדם מוזמן להתבונן על העולם דרך עיניים שונות. פעם דרך עיניים של שופט, פעם של מגונן, פעם של מעניש, פעם של הילד הסובל, פעם של הקורבן וכן הלאה. הדינמיקה היא כזו בו אנו משתדלים ליצור הפרדה בין ה"קול הדובר" ובין מי שאנחנו באמת (הזהות שלו). דבר נוסף שקורה הוא שישנה התפתחות מאד מכוונת של הדמויות עד לנקודת המבט הרחבה והיפה של הביג מיינד והביג הארט.
התיאור הזה שיטחי ולא מתאר את מלוא הדינמיקה והאפשרויות שבה
וכן גם לא את החווייה.
אין כמו להיות שותף לתהליך.
להתראות
יובל
יובל
זה באמת נשמע נפלא.
תודה!