יש אנשים שהם אופטימיים רציניים. הם אפילו בנו לכבוד זה אתר והקימו תנועה בין לאומית המכוונת לחינוך נוער וילדים – http://www.optimist.org/. בהחלט כוונה נאצלה – אך התכנים של אמנת האופטימים נכונה לא רק לילדים, ומבחינה רק בחלק מהמציאות.

להלן הדגשים באמנת האופטימים כפי שרשם אותם כריסטיאן ד. לארסון (Christian D. Larson) בשנת 1912 בספרו: "Your Forces and How to Use Them":

1. היה חזק במחשבותיך כך ששום דבר לא יסית אותך משלוות הנפש.

2. דבר רק על בריאות, שימחה ושגשוג עם כל אדם שתפגוש.

3. גרום לכל החברים שלך להרגיש שיש בהם משהו מיוחד.

4. התמקד בחיובי שבכל דבר וגרום לאופטימיות שבך להתממש.

5. חשוב רק על הדברים הכי טובים, עבוד רק עם האנשים הכי טובים וקווה רק לדברים הכי טובים.

6. היה נלהב מהצלחת אחרים בדיוק באותה המידה בה הנך נלהב מהצלחתך שלך.

7. שכח מטעויות העבר ודחוף ביתר מרץ למימוש השגי העתיד.

8. הקדש זמן לשיפור עצמך, כך שלא ישאר לך זמן לתת ביקורת לאחרים.

9. היה גדול מדי עבור הדאגות שלך, אצילי מדי עבור הכעסים שלך, חזק מדי עבור הפחדים שלך ושמח מכדי להרשות לצרותיך להיות נוכחים.

10. חשוב על עצמך רק טוב והצהר עובדה זו ליקום, לא בקול גדול אלא במעשים גדולים.

11. חיה באמונה שכל העולם הוא לצידך כל עוד תחיה באמת עם כל הטוב שיש בך.

דגשים 9, ו- 10 ריגשו אותי במיוחד, אך עדיין, כפי שאמרתי חסרה לי התמונה היותר גדולה.

בפוסט הקודם שלי המשווה את האופטימיסט לבעל החזון, אני מתיחס לכך שיש בהחלט הרבה מאד תועלות בטיפוח "חשיבה חיובית" אך ההדחקה וההתעלמות ממה שאינו חיובי עלולים לעורר התנגדויות פנימיות וחיצוניות בהמשך הדרך. כך שבתור התחלה זה בסדר, אך אל לנו לשכוח להפנות זמן ותשומת לב ללמוד לחבק ולהכיל גם את הצדדים שקשה לנו לקבל.

לטעמי השילוב של טיפוח האופטימיות, תוך חקר הדברים שעלולים לבלום אותנו (הצד הפסימי שבנו) וחיבור לאותה חווית חיים שהיינו מאחלים לעצמנו (חזון) היא השילוב היותר מוצלח.

אך כמו שאני תמיד אומר – אל תאמינו לי, אלא, בידקו עד כמה זה נכון עבורכם.

להתראות
יובל