איזה הנחת יסוד מעוותת בולמת את המנהיגות שבך?
27 08 2008סקר המנהיגות הראשון שהעליתי ביום רביעי שעבר – משך תגובה פנטסטית. תודה גדולה לכל המשתתפים.
רק שיחד עם 71 המצביעים ו-28 המגיבים התבררה תמונה מלהיבה ותמוהה. התברר ש-79% מביננו רואים עצמם מנהיגים. נתון פנטסטי! יחד עם זאת, רק שלושה צדיקים התייחסו לעובדה שכל אדם יכול להיות מנהיג ואף אחד (!), כלומר 0% = אפפפפפפפפס! מהמגיבים רשמו את שמם האישי כדוגמה למנהיג!
אפשר להבין מזה הרבה דברים…
ואפשר גם לקחת הכול בעירבון מוגבל משום שהסקר הזה אינו עומד בשום קריטריון מדעי. מצד שני הפער בין כל אותן דמויות כגון מהטמה גנדי, דוד בן גוריון, בנימין זאב הרצל, מרתין לותר קינג, נלסון מנדלה, משה רבנו ואחרים ובין 79% האחוזים האנונימיים שרשמו עצמם כמנהיגים – מתמיהה.
מה עושה את ההבדל ולמה אף אחד מהמשתתפים בסקר לא ראה לנכון לרשום עצמו כדוגמה למנהיג? האם נחשפה כאן הצניעות הישראלית האבודה במלוא תפארתה? האם יש אמת בעובדה שהערכה עצמית נמוכה זו המגפה הסמויה של האדם החושב, הכי נפוצה בעולם?
אולי, אבל אולי יש כאן גם הבנה בסיסית שגויה אצל מרבית האנשים. אולי כולנו אוחזים בהנחת יסוד מעוותת המונעת מעצמנו לראות את עצמנו במלוא הדרנו?
כל עוד נאמין שמה שעושה מנהיג זו הפורמאליות של תפקיד, הסיטואציה בה הוא משפיע על קהילה גדולה, או שזו יכולות רק של יחידי סגולה מרבית האנשים יחשבו ש"מנהיג" הוא מישהו אחר שהוא לא "אני", וימשיכו לחוות את חייהם כ"נגררים", "קורבנות" ו"מסכנים" שהמדינה, הרשויות, החברה, התרבות וכו' תמיד דופקות אותם. ככאלו לעולם לא נצליח לראות עצמנו כמנהיגים.
לא מזמן שאל אותי מישהו מה אני חושב על כך שהמשלחת הישראלית לאולימפיאדה אכזבה כל כך? עניתי לו שאני לא יודע ושאני גם לא מעוניין לדעת את התשובה. הוא הרים גבה, וכמובן שסיפקתי הסבר. בעיני, על כל התרחשות לא נעימה בעולם או שיוצרת סבל אנו יכולים להגיב בשלוש אפשרויות:
1. להתלונן, לבכות ולקטר על מר גורלנו.
2. להיאבק בכל אותם גורמים שמעוררים בנו את חוסר הנעימות / סבל.
3. להתמקד באפשרויות בונות, מקדמות, מרחיבות תורמות ומועילות.
לרוב אני ממליץ לפעול לאור אפשרויות 2 ו-3 כאשר היחס ביניהם הוא לפחות 50 / 50 תוך שאיפה להעביר את תשומת הלב לאפשרות השלישית ב-100 אחוזים וזאת בהתאם לנסיבות.
אך לצערי, מרבית האנשים נוטים למקד את כל תשומת הלב שלהם באפשרויות אחת ושתיים. המשמעות של זה היא שהאנשים נוטים יותר לקטר על מר גורלם ולהיאבק כנגד מה שמפריע – אבל אינם לוקחים אחריות אמיתית ובונים או יוצרים אלטרנטיבה.
זה נכון בבעיות פוליטיות, חברתיות, ביטחוניות, כלכליות, משפחתיות ואפילו בבעיות שבינינו ובין עצמנו. כך אנו עשויים למצוא עצמנו נותנים כוח וסמכות ל"נבחרים" ומובילי דעה ומצמצמים את הערך העצמי האישי. כך כל אחד מאיתנו יוצר האדרה של דמויות סמכות מנהיגותיות, מעצים את הפער בין האידיאה ובין מה שבאמת מתקיים ומנציח את מעמדו כנחות. כך כל אחד משמר את היותו קורבן ולא משנה בכמה סקרים נרשום שאנו מנהיגים.
לעניין המשלחת לאולימפיאדה – אין לי מושג איך יכולים הדברים להתנהל אחרת כך שלא יכולה להיות לי כל תרומה מעשית (אופציה 3) – ומאחר ויש לי מספיק דברים לתת עליהם את הדעת ולמקד בהם את עשייתי אין אני מקדיש לזה אפילו שניית מחשבה אחת נוספת.
לכן החלטתי לערוך סקר אחד נוסף שייתן לכולנו תמונה יותר מדויקת. תוצאות סקר זה יאפשרו לכל אחד מאיתנו לאפיין את דרך ההתנהלות היומיומית שלו וגם להבין מה נדרש כדי לעשות את הצעד המשמעותי הבא בפיתוח המנהיגות האישית שלנו.
הסקר אנונימי ויהיה פתוח רק עד יום ראשון ב-24:00. כל אחד יכול להצביע פעם אחת.
נא לסמן את התשובה המתאימה לך ביותר:
איזה אחד מההיגדים הבאים הכי מאפיין את חייך עד כה?
- יש לי חזון ומטרות ויש לי תכנון ופעולות תואמות (43%)
- יש לי חזון ומטרות אבל אני לא פועל בהתאם לתכנון או פעולות תואמות (35%)
- אין לי חזון אבל יש לי הרבה פעולות בכל מני כיוונים (20%)
- אין לי חזון וגם אין לי פעולות מקדמות (2%)
הצביעו עד כה: 46
Loading ...כל מי משתתף בסקר עשוי לזכות בהזדמנות לחיים יוצאים מהכלל 
!!
אשמח לקרוא למטה גם את תגובתך לפוסט…
תודה על שיתוף הפעולה
ולהתראות
יובל
להתמקד באפשרויות בונות, מקדמות, מרחיבות תורמות ומועילות.
אך לצד זה אני מציעה גם להגדיר את האפשרויות הבונות המקדמות המרחיבות והתומרות באופן אופרטיבי כך שניתן יהיה לראות האם הושגו
טובה
טובה שמר
חה..והתשובה יכולה להיות שונה מיום ליום
יש ימים שיש לי לי חזון ומטרות ויש לי תכנון ופעולות תואמות
יש ימים שיש לי חזון ומטרות אבל אני לא פועל בהתאם לתכנון או פעולות תואמות
יש ימים שאין לי חזון אבל יש לי הרבה פעולות רגילות בכל מיני כיוונים
יש ימים שאין לי חזון ומן הסתם גם אין לי פעולות מקדמות
כל אלו נכונים למצבים על קו זמן
לעיתים יש חזון ומטרות ופועלת לעשות בהתאם , אם זה "מתאים" באים ימים שדברים פועלים מעצמם בהתאם , ללא תכנון. האמת שלרוב לא ממש מתכננת, יותר פועלת לעשות אינטואיטיבית כשעולה חזון .
לעיתים יש לי חזון ואין בי הדחף האנרגייה לעשות פעולות מקדמות, ומעצלות נעימה עושה סתם פעולות רגילות שברור שאינן מקדמות לעבר הגשמת החזון.
ויש ימים שאין חזון או מטרות להגשמה ונהנים מהגשמת הקודם עד שהופך להרגל, וכך הלאה
באהבה
סיגל
סיגל
"…אני מציעה גם להגדיר את האפשרויות הבונות המקדמות המרחיבות והתומרות באופן אופרטיבי כך שניתן יהיה לראות האם הושגו."טובה שמר
הי טובה,
האופרטיביות היא בהחלט חלק מהמשחק.
תודה על התגובה.
yuvalim
הי סיגל,
פעולה אינטואיטיבית עדיין נשענת על חזון.
אם זה לא מעסיק אותך – סימן שהחזון יושב לו שם בתוכך,
שלם עם עצמו ואיתך, עד כדי כך שאת אפילו לא מודעת לקיומו
וכיצד הוא פועל דרכך.
אני מניח שאת כותבת את דברייך מהאופן בו את מפרשת "מה זה חזון".
את לא היחידה שרואה בחזון מה שהוא לא.
מה זה בדיוק "חזון" אפרט בפוסט נפרד.
להתראות
יובל
yuvalim
אני רואה שרוב האחוזים מהמצביעים הם "בעלי חזון ומטרה ופעולות תואמות"
ובכן, גם אני הצבעתי כך אבל אני מאמינה שכדי לגבות את מה שאני אומרת על עצמי צריך גם לעשות, יש להכריז לאחרים ולתת פומביות לחזון שלנו ולדרכי הפעולה שבהם אנו הולכים לנקוט.
בעת ההכרזה אנו מתחייבים כלפי הסובבים אותנו וכלפי עצמנו ונותנים תוקף משמעותי לדברינו. מעבר לכך אנו מחייבים את עצמנו לדמיין את הדברים קורים ולראות אותנו עושים את הפעולות הנחוצות לשם הגשמת החזון- מפני שהתחייבנו לכך ואיננו רוצים לשבור את מילתינו שלנו.
תנו פומביות לחזון ולדרך הפעולה!
ושיהיה בהצלחה!
רוני
" יש להכריז לאחרים ולתת פומביות לחזון שלנו ולדרכי הפעולה שבהם אנו הולכים לנקוט." רוני
הי רוני,
ראשית, יישר כח!
שנית, הרעיון של "מילים לחוד ומעשים לחוד" הוא עניין ידוע ולכן גם הצהרה על הכוונות שלנו הוא רק חלק מהעניין אך לא מספיק. אם האדם – באמת - רוצה משהו הוא יעשה זאת גם ואפילו שאף אחד לא יודע מזה או אפילו כשכולם אומרים לו שהוא משוגע.
ההבנה של מה זה "חזון" ואיך לנסח מטרות באופן מניע לפעולה – הוא משהו שלקח לי כמעט ארבע שנים ללמוד תוך שאני עובד עם עצמי ועם הרבה אחרים – כדי לבדוק איך זה עובד.
האמת היא שהידע תמיד היה קיים – רק היישום והחיבור שלו באופן הכי נכון – הוא משהו שלא רבים יודעים, וגם מי שיודע לא תמיד מקפיד אלא אם זה המקצוע שלו…
תודה על התגובה
ולהתראות
yuvalim
שלום יובל,
אני מבין אלו שיש להם חזון, אך מתקשים לנקוט בפעולות מתאימות כדי לממש את החזון שלהם.
מרגישה תקועה בשלב הזה.
יש לך עצה איך לפתור את הפלונטר, איך להתקדם לשלב של מימוש החזון שלי?
אחת
הי אחת,
שאלה נפלאה - והתשובה לה אינה חד ממדית.
עד היום עשיתי את זה עם אנשים באופן פרטני.
בתקופה הקרובה אני מתכוון לשחרר לאוויר העולם תהליך חווייתי פורץ גבולות שעוסק במהותו בבניית מנהיגות אישית. זה כולל את נושא החזון באופן מעמיק וכן פרמטרים הכרחיים נוספים… אך כל דבר בעיתו.
נכון לרגע זה, אם את מעדיפה עבודה אישית 1:1 את יכולה ליצור איתי קשר טלפוני ואפשר שנתאם אימון היכרות ראשון ללא התחייבות.
כל אחת מארבע שאלות הסקר מייצגות עולם תוכן, קשיים ואסטרטגיות עשייה שונות. השלב בו יש לנו חזון אך אנו לא פועלים על מימושו אכן נקרא "תקיעות" והוא מאפיין אנשים שאני קורא להם "מצליחנים חולמניים" ודרך ההתמודדות צריכה להיות זהירה משום שאמנם מצד אחד עלייך לפעול – אך מצד שני יכול להיות שהידיעה שלך לגבי מה שאת רוצה (חזון) – עשויה להיות מבוססת על הכללה, עיוות או השמטה של מה שקורה באמת (שעשויים לגרום לנו להבחין רק בחלק מהמציאות). אך את ההסבר היותר מעמיק ורחב אפרט בנפרד…
להתראות
יובל
yuvalim
אני נחשפת שוב ושוב למושג" חזון"ואני מנסה להגדיר לי אותו
ואיני יודעת מניין להתחיל,
זה נראה לי כמו משימת חיים.
קיבלתי במייל רשימת מטלות,וזו רשימה שתתאים לי אולי לעשות עם
מטפל פסיכולוגי או מדריך(איפה המנהיגות שלי כאן,באה לידי ביטוי?
האם היא נכונה רק כהדרכה ויעוץ לאחרים?)
שלומית גלעד
בשנה ומחצה האחרונות אני לראשונה בדיאלוג מתמיד ועקבי עם "אני" העושה, היוצר, האחראי לגורלו במאת האחוזים. זה מעניין מרתק ובעיקר פרודוקטיבי. מסתבר שאת הכל יש כבר, התנאים, היכולת, העוצמה, הזמן ובכלל. החלטתי בראש וראשונה שכל המשאבים זמינים עבורי כאן ועכשיו, ובהמשך ישיר לזה, אני גם עושה בהם שימוש.
עדיין רחוק המצב מלהיות אופטימלי לטעמי, אפילו ברמת הנסיון, אבל אני נהנית מהדרך…..
תודה יובל,
ההצצות המפתיעות אליהן אני נקראת בעקבות הודעות הדואר שלך נעימות ומעניינות מאוד לטעמי.
מרי.
מרי
הי שלומית,
או-לה-לה! כמה שאלות ונושאים נפלאים בתגובה קטנה…
ראשית – לנסח חזון אפשר גם ב… 10 שניות.
ללכת בעקבות החזון שלנו… נו טוב, זה כבר סיפור אחר.
בכל מקרה אני חושב שאימון אישי יותר מתאים לעניין של
ניסוח חזון והגשמתו ממטפל פסיכולוגי.
רק חשוב לציין שכשקיימות סוגיות רגשיות משמעותיות
טיפול פסיכולוגי או כל טיפול אחר – מומלץ בחום.
בנוגע למנהיגות – אני מקווה שהפוסטים הבאים שלי
יתנו לך תשובה יותר מפורטת.
יום נפלא
יובל
yuvalim
הלו מרי,
כל הכבוד על הדיאלוג ועל העשייה! תבורכי!
חשוב מאד ליהנות מהדרך וישנן גם דרכים להפוך את זה לאופטימלי.
חיבור נכון ועוצמתי לאוטנטיות שבנו תוך שיחרור כל מני בלמים
יכולים להפוך את המטרות שבאות מהלב לנחשולים של הצלחות… בדוּק!
אם את עדיין לא "שם" ומסוגלת לראות גם את הנפלא שבדרך
אז נראה לי שאני מדבר עם מנהיגה בהתעוררות וזו זכות עבורי שאת כאן.
תודה
יובל
yuvalim
יובל שלום!
ואת השנה האחרונה העברתי בלימוד והתנסות בכיוון הדרך אותה בחרתי לי כחזון, אם כי לא לגמרי בדרכי אני. והשנה אני בכוונה לעלות מדרגה ולכוון את הדרך לחזוני. על מנת להגיע לכאן, הלכתי דרך של שנים במחשבה בהרגשה לא נוחה עם הקיים מסביבי ועד הקפיצה למים לא מוכרים ו/או בטוחים לכיוון חזוני.
עוד אני שמה לב כי קל לי יותר לשנות את הסביבה הרחוקה מאשר את ביתי שלי, והלוואי שגם לשם אגיע. או אולי בביתי אני חשה את כל עוצמת ההתנגדות לשינויים בדרכי לחזון כמו חוסר אמון בדרך וציפיה כי אתעורר מהאשלייה העוטפת אותי.
יום טוב ענת.
ענת
הי ענת ותודה על תגובתך!
ראשית, מנהיגות אינה כוללת רק חזון אלא גם דרך לממש אותו. למידה היא חלק בלתי נפרד מהחיים – וכל מה שעשית עד היום היה בדיוק בהתאם ליכולות ולהבנות שהיו לך עד היום. עכשיו זה הזמן (ותמיד זה עכשיו!) לעשות את הצעד קדימה – דרך העברת החזון / המסר שלך לאחרים וליצור שיתוף פעולה…
שנית, ציינת ש: "קל לי יותר לשנות את הסביבה הרחוקה מאשר את ביתי שלי". יקירתי, זה תמיד כך. אבל היה כבר מי שאמר שמנהיגות נמדדת בזמן אתגר ולא כשקל.
שלישית, בנוגע למושג החזון – את יכולה לקרוא עליו עוד בתגובותיי הקודמות, אם כי התיחסות יותר רחבה אתן בפוסט נפרד.
להתראות
יובל
yuvalim
נכון, יש לי חזון ומטרות אבל כרגע רק לגבי עצמי ועתידי. אני מקווה שזה מתאים לענות על תוכניות עתידיות כאן במשאל. אני רואה את התוכניות שלי חשובות לי. למרות שהן פרוזאיות בהחלט.
בקשר להצבעת המנהגות ההצבעה שלי נגעה למנהיגים הסטוריים ולא עתידיים. הלוואי שהייתי יודעת מי ינהיג את עם ישראל בממשלה הבאה. הייתי יודעת אם להצטרף ולמי.
גליה
גליה
שלום יובל!
יש לי חזון מפורט, וכוח ורצון להשלימו . בכל יום אני רושמת בדף, את התקדמותי עד למטרה מסוימת. כך אני רואה היכן הייתי בתחילת הדרך, וכיצד הצלחתי להשיג את המטרה. לדעתי, אין דבר יותר נפלא מלעבור דרך מסויימת, ללמוד ממנה ולראות תוצאות.
ולגבי הסקר והתגובות, אתה ממש צודק. המון העידו על עצמם כמנהיגים כשבעצם הביאו כדוגמא אחרים. נתת לי נקודה למחשבה.
יום טוב.
שלי
הי גליה,
אמרת ש: "יש לי חזון ומטרות אבל כרגע רק לגבי עצמי ועתידי." אני לא מכיר אף אדם שאצלו זה אחרת. גם מי ששואף להשפיע על מליוני אנשים חושב גם על עצמו ועל עתידו. בשני המקרים מדובר במנהיג, גם אם המנהיג מנהיג אדם אחד. אחת האמירות המיוחסות לרבי נחמן מברסלב היא שכל אדם משול לעולם שלם…
עלי והצליחי ותודה על השיתוף.
יובל
yuvalim
שלום שלי,
מעקב אחר התקדמות המטרות שלנו – הוא תרגיל מלהיב, מרגש ומניע. גם הדרך היא סוג של מטרה. אבל לא דרך ולא מטרה הן חזון.
אני שמח שמצאת בפוסט נקודה למחשבה. אני מאחל לך שמחשבותייך תהיינה כל הזמן היכן שאת רוצה להיות, כי שם את נמצאת.
בברכה
יובל
yuvalim