המנוע שמאחורי מנהיגות אישית
3 10 2008
בנקים ובורסות בעולם קורסים. מלחמות וסיכסוכים צצים מאחורי כל פינה. אוכלוסיות שלמות נאנקות תחת מחירים נוסקים של אורז ונפט. עולם שלם כורע תחת זיהומי אוויר ומים, התדלדלות משאבי טבע והופעתן של מחלות חדשות. האם יש משהו שכל אחד מאיתנו יכול לעשות? אני חושב שכן.
כתוצאה מהתגובות לשני הסקרים שערכתי בנושא מנהיגות עלו שאלות רבות. אנשים שונים מבינים מנהיגות בדרכים שונות, ומושגי יסוד כגון "מנהיגות", "יעוד" ו"חזון" קיבלו התייחסויות מגוונות. איתן עלו גם כל מיני הנחות יסוד מעניינות.
"לא כל אדם יכול או ראוי להנהיג" הייתה אחת הקיצוניות שבהן. אני ראיתי בזה הזדמנות להניף את דגל המנהיגות האישית, לנער רדומים משנתם ולכתוב מסמך מסודר בנוגע לגורם היחידי בעולם שיכול לעשות שינוי.
זהו טקסט שנוחי דנקנר, לב לבייב, יצחק תשובה, האחים עופר, ציפי ליבני, ביבי נתניהו ואהוד ברק לא היו רוצים שתקראו, או אולי דווקא כן…
הרבה מאד נאמר ונחקר בנוגע למנהיגות ולפיתוח מנהיגות בפרט. אך לאור חוסר ההתאמה שבין דיבריהם של רבים מהמשיבים לסקרים שערכתי ובין העשייה בפועל – ראיתי לנכון להאיר נקודות חשובות שעד היום אולי לא נתנו עליהם את הדעת. יש מרכיבים במנהיגות שנמצא בכל טקסט העוסק במנהיגות, אך ישנם מרכיבים ששעליהם כתבתי אשר מציגים את נושא המנהיגות ופיתוחה באור רענן.
תארו לעצמכם מה הייתם יכולים לעשות אם הייתם יודעים איך להדליק את המנהיגות שבכם כמו שמדליקים אור בבית… הספרון בן 12 העמודים (ובגודל A4) משתדל לפשט את התהליכים ולהציג בשפה פשוטה את האופן בו הם ניתנים למימוש על ידי כל אחד שרוצה ליצור שינוי בחייו.
אני יכול לשער שאף אחד, עד היום, לא ראה מנהיגות דווקא מנקודת מבט אישית, ויש לי הרגשה שזה הולך להפיל ג'יטונים אצל כמה וכמה אנשים! בכתיבה הסתמכתי בנוסף על הנסיון וההבנה שלי עד היום גם על מקורות כמו ספרו של מיכה פופר "מנהיגות מעצבת: מבט פסיכולוגי", בהוצל"א של אוניברסיטת ת"א, ומחקרים של פסיכולוגים הומניסטיים כגון קרל רוג'רס ואברהם מאסלו.
הספרון מכיל את התכנים הבאים:
> מה הבעיה להיות מנהיג?
> מה היא המציאות?
> האם "אני" יכול להשתנות?
> מי לא מנהיג?
> מי כן מנהיג?
> מרחבי ההשפעה האפשריים של כל מנהיג
> 4 טיפוסי מנהיגים
> תכונות מנהיגות הראויות לפיתוח
> מטרות המנהיג
כמו כן יש תיאור של:
> מה ההבדל בין קוביה הונגרית לחיים
> מה הוא הוירוס הבולם מנהיגות
> סיפורה של רות
> סיפורו של דוד הבסטיונר
> אחת הסיבות בגללה אני שונא חתולים
> הפרדוקס של מהטמה גנדי
> שירו המרובע של הרב קוק
> ועוד…
הספרון אינו ניתן יותר להורדה.
תודה לכל מי ששיתף פעולה, הוריד, קרא והגיב.
להתראות
יובל
יובל היקר
בכתיבתך אתה מעורר ומנער את הקוראים, הפעם תגובתי בסימן שאלה בזכות מאמרך
השאלה הנשאלת, האם כולם רוצים להיות מנהיגים גדולים?
המנהיגים הגדולים לדוגמא: מאטאמה גנדי, נלסון מנדלה, לוטר קינג בלטו במנהיגותם לנוכח קהל בעל מנהיגות מאוד נמוכה קהל שחיפש להיות מובל על ידי מנהיג.
הסיבה האמיתית לעליית מנהיגים אלו, חוסר איזון ואפליה בין בני אדם אותם יצרה האנושות בעצמה-כמו סרטן אנושי שמשהו קם כדי לאזנו מחדש.
אם כולנו נהיה שווים באהבה ללא תנאי בנתינה אין סופית לא נזדקק למנהיג
כמו כדוריות הדם בגופנו המונעות ללא מנהיג בעזרת חוקי היקום.
גיל כץ בשם הנתינה האין סופית לזולת
הי גיל, ותודה על שאלתך החשובה:
"האם כולם רוצים להיות מנהיגים גדולים?"
אני לא יודע מה כולם רוצים. אני רק יכול לתאר לעצמי איך יראו החיים שלי,
חיי משפחתי, חיי תושבי הבניין בו אני גר, חיי האנשים אותם אני פוגש ברחוב, בעבודה, בארגון, בחברה, בתרבות, בטלויזיה, ברדיו, בעיתונים ובכלל בעולם אם פשוט נביא לידי ביטוי רק עוד קצת את הכישורי המנהיג שבנו…
אני לא בעד להיות "מנהיגים גדולים" – כי אם יש גדולים אז יש גם קטנים. אני בעד הלמידה וההתפתחות של המנהיגות האישית – ולא ממקום של השוואה. כך כל אחד עושה את מה שהוא יכול. כך כך אחד יתמקד בבונה, בתורם ובמקדם. כך כל אחד יכול להתרחב ולהתפתח.
כל אחד מהמנהיגים שמנית היה גם אדם רגיל – שפעל בסך הכל לפי יכולתו. וכאדם רגיל יש שידיו הגיעו רחוק ורחב יותר ויש שידיו נגעו במשפחתו בלבד. בכל מקרה הוא מנהיג. בכל מקרה הוא נמצא במערכות יחסים המשפיעות והיוצרות שינוי.
עדיין, כולנו זקוקים למנהיג – הוא נמצא אצל כל אחד מאתנו…
ועכשיו זה הזמן להתעורר.
יובל יקירי. אני קורא את המאמר שלך בפתחו של יום הכיפורים-זמן למחשבה, התבוננות פנימית והשהיית מעגלי העשייה ולו ליממה. השאלה המיידית שעולה בתגובה היא: כיצד אני עובר מניהול חיי להנהגתם? שכן רובנו(לפחות אני) עוסקים,בניהול של זמן, כסף, עובדים ,משפחה וכו' כאשר למעשה השינוי המהותי ביותר תלוי בשינוייה של מילה… מניהול למנהיגות , שכן המנהיג , בניגוד למנהל פונה לרצונותיהם, מאוויהם ומשאבייהם של מונהגיו ובכך הופכם למנהיגים בעוד המנהל יודע לרתום את עשייתם בלבד ובכך משאיר פתח לחוסר הלימה בתמונת המציאות-העמדה הכוללת גם רגש ומחשבה. חוסר הלימה זה הוא הוא המפתח להתנגדות לשינוי, לתקיעות ולפחד. משימתנו כמאמנים וכפרטים בחברה היא לאתר את המימד החסר המונע שינוי ולהניע שינוי תוך השלמתו. גמר חתימה טובה והמון אהבה.
הי אורגד, ותודה על התגובה.
"כיצד אני עובר מניהול חיי להנהגתם?" היא שאלה מדהימה.
לטעמי, מנהל נמדד בידע שלו ובעשייה שלו נכון לרגע זה. מנהיג נמדד בתוצאה שלו מתוך מבט היסטורי, עכשיווי ועתידי. המנהיג של היום נדרש גם לדעת דברים אבל יותר מכך הוא נדרש לדעת להשפיע ולהניע אנשים.
לכן, כשלומדים תואר ראשון ושני במנהל עסקים קוראים לזה: "Business "Administration ו- "Master of Business Administration" בהתאמה – כלומר מינהל עסקי או מומחה במינהל ותהליכים עסקיים. כל אחד יכול ללמוד מינהל אבל כמו שאתה מבין לא כל מנהל הוא מנהיג.
מצד שני, כל מנהיג יודע לנהל אבל גם קצת יותר מזה. כל מנהיג יודע ליצור שינוי דרך השפעה על עצמו (מחשבותיו, בחירותיו והגישות שלו) ועל האנשים שמסביבו (תקשורת בין אישית).
אני לא רואה עצמי כאדם שמחפש מימדים חסרים המונעים שינוי (ממוקד בחסר, בשלילי ובמצמצם). אני כן רואה עצמי כאדם השואף לפעול מתוך ערכים של: יושרה, הגינות, אמון, יצירתיות, התלהבות, אחריות חברתית וגלובלית, שותפות, חמלה, סלחנות, נדיבות וצניעות ותוך שמירה על כבוד האדם ובזכותו לביטחון, ביטוי, אמונה ועצמאות (ממוקד בישות, בזרימה ובהתרחבות).
אדם הממוקד במנהיגותו ולא ביכולת הניהולית שלו – לא יהיה ממוקד בניהול זמן או בניהול אנשים או בניהול משאבים אלא בהנהגת זמן, בהנהגת אנשים ובהנהגת משאבים.
מנהל הוא זה שכולם תולים בו את תקוותם.
מנהיג הוא זה שמגלה באחרים את המנהיגותם.
סופ"ש נפלא
יובל
יובל ידידי,
נהניתי לקרוא את מאמרך רחב היריעה. בתריסר עמודים בלבד, השכלת לכסות טווח עצום: החל מאמונות לגבי יכולת השינוי של בני האדם ותפישת המציאות שלהם, עבור דרך מיהו מנהיג, סוגי המנהיגים ותכונותיהם, וכלה בחזון ובערכים.
כמו יובל אמיתי, אתה מספק לנו מים חיים זורמים ומפרה את מחשבותנו בדרך מעצימה ומאפשרת.
תודה רבה והמשך את עשייתך הברוכה!
הי חגי, שמח לפגוש בך גם כאן!
תודה על הפרגון ולהתראות
יובל
יובל שלום,
קראתי את המאמר, ואני מסכימה שלא כל אחד נולד מנהיג. אבל, כמו אינטליגנציה רגשית שאפשר להקנות לפחות במימדים ההתנהגותיים שלה, כך גם, פריטת תפקידי המנהל לרמה ההתנהגותית מאפשרת ללמד מנהלים איך לגעת באנשים, דרך התנהגותיות מובנות (לאדם שאינו מורגל בהן). מניסיוני הרב בפיתוח מנהלים, אני יכולה להגיד שיש תקווה. זה תלוי במוכנות של המנל לעשות שינוי. זה אומר בחינה של כל האמונות והמחשבות שלו על עצמו ועל אחרים , ובהמשך חקירה של ההתנהגויות הלא אפקטיביות שלו, ומשם ללימוד התנהגויות מנהיגותיות. אכן, כמו בכל למידה חדשה, תתכן חויה של קירטוע וזיוף , אבל עם ההתמדה באימון, יופנם השינוי גם במנהל וגם בסביבתו שעשויה להיות חשדנית בתחילה לנוכח השינוי ההתנהגותי. fake it until you make it
הבעיה עם הרבה מנהלים, שחושבים שהתפקיד "מנהל" משמש עבורם קרנות מזבח, ואין הם ערים לכוח שלהם להזיק או לרומם את עובדיהם. רק דיגדוג של חויית העיקרון הפיטרי יכולה לטלטל ולגרום לעשות שינוי. תודה ושנה טובה ,דר' מיכל נס-אל
הי מיכל, יופי לפגוש בך כאן,
".מניסיוני הרב בפיתוח מנהלים, אני יכולה להגיד שיש תקווה."
אם יש אנשים ומנהלים שמוצאים עצמם מגלים את הכישורים והיכולות להשפיע וליצור שינוי באחרים – סימן שזה היה בהם מלכתחילה!
הפוטנציאל מצוי בכולנו! – אפשר שהוא "רדום", אפשר שהוא "תקוע" ואפשר שהוא "שקוע" – כמו שאני מסביר במאמר. עדיין זה נגיש ויישים על ידי כל אחד. בכולנו כישורי מנהיגות – השאלה כמו שאת אומרת "תלוי במוכנות". מקבל.
"הבעיה עם הרבה מנהלים… שאין הם ערים לכוח שלהם להזיק או לרומם את עובדיהם"
שוב אני מוצא עצמי מוצא שהרחבת המודעות לעצמי וסביבתי לא רק שיכולה לשפר את הלך הרוח שלנו אלא גם את העשייה והתוצאות. העיקרון הפיטרי שאת מזכירה הוא משעשע וכואב – ובאמת יכול להפנות את תשומת הלב גם של אנשים שאדישים להשלכות של התנהגותם לאפשרויות הסגורות בפנינו בגלל שהגענו לנקודה בה אנו בעצם תקועים.
תודה רבה על שיתוף הידע שלך על תהליכי שינוי במנהלים!
זכינו
יובל
יובל שלום,
תמיד מעניין לקרוא את אשר אתה כותב.
החשיבה שלך מאפשרת חשיבה שהיא מחוץ לקופסה ומאתגרת לחשיבה אחרת.
המשך כך
יישר כוח
הי ברכה ותודה על הפירגון.
חג שמח ולהתראות בהמשך
יובל
מאמר מעניין מתומצת מאוד.
קראתי כמה וכמה פעמים.
אני מנהיגה בחיי כך אני חושבת לעצמי.
ועם כל זאת בשנתיים האחרונות אני חווה אכזבות בחיי מבחינה זוגית.
יש לי שאלות שאין לי עליהם תשובות, מלבד שאלה השיעורים בחיי כנראה………..
יש בי אהבה והיא תנצח, יש בי ים של אהבה, ואני מאושרת על מה שאני ומה שיש בליבי לתת.
אני מודה לבורא עולם על מה שיש.
ותודה לך על המאמר ובכלל על הפעילות שלך.
אני מתחברת לכתיבתך שגורמת לי לחשוב……………….
תודה
שרי
הי שרה, תודה על הביקור ועל הפרגון.
זה שאנחנו חווים אכזבות לא קשור להיותנו מנהיגים.
תמיד היית ותמיד תהיי המנהיגה של חייך.
באותה נשימה אנו תמיד יכולים, מוזמנים וראויים
ללמוד איך לעשות דברים באופן יעיל וטוב יותר.
כמובן שחשוב להודות על מה שיש בי, לי וסביבי,
באותה המידה שחשוב שנמצא מה דוחף אותנו קדימה,
ונפעל למרות האתגרים באופן שמשרת את היעוד שלנו…
בהצלחה.
באופן טבעי ומבלי משים אנו מנהיגים,אם במשפחתנו ואם בחיי הסובבים אותנו,
איננו מודעים לכח ההשפעה שיש לנו על אנשים אחרים,עד אשר הם אומרים לנו.
אנשים שנעזרים על ידנו בעצה(שעוזרת להם)אח"כ מודים במילים חמות,וכשזה קורה יותר ויותר פעמים,אנו מתחילים להפנים שאנו משפיעים-ובכל זאת איננו מכנים זאת מנהיגות,כי יש לזה קונוטציה שלילית(לכאורה).
תודה על הכתבה ואני מחכה בקוצר רוח לספרון.
הי שלומית, ותודה על התגובה שלך.
את צודקת לחלוטין כשאת אומרת שאנו משפיעים גם אם אנו לא מודעים לזה. העובדה שאת רואה במילה "מנהיגות" קונוטציה שלילית מעניינת.
יובל
קראתי את במאמר וכבר תוך כדי קריאה זיהיתי מצבים שקיימים בחיי היום יום שלנו
מאמר נהדר ואיכותי של למידה לפנות את עצמינו מהרגלים ולתת לעצמינו סיכויים לחיים טובים ואיכותיים יותר .. לצאת מהריבוע שאנו יוצרים כביטחון כי הוא "חוסם" ומפריע להתפתחות האישית.
מצאתי עצמי מטיילת במאמר ונהנית ..
תודה לך.
תודה רבה דליה. אני שמח שהתחברת, טיילת ונהנית.
יובל
עיינתי באתר שלך, התרשמתי מאד, כולל מסיפורי ההצלחה. קראתי שלא ניתן יותר להוריד חינם את הספרון. מאד הייתי רוצה בו ואין בעיה גם תמורת כסף.
תודה אתי וולף