האם המנהיגות מתה?
13 11 2008
זהו פוסט שהולך לגעת בעצבים הרגישים של הפוליטיקה. למען הסדר הטוב, אין לי כל כוונה לתמוך מעל במה זו במועמד או מפלגה כלשהם. אנא המנעו מהתפלמסות בעניין. כל תגובה ברוח שכזו תמחק. עכשיו, לאחר שהבהרנו נקודה זו נמשיך.
פוליטיקאים מומחים בסיסמאות: "שלום וביטחון", "לא נוותר על הגולן", "לא נחצה את ירושלים", "מדינה אחת לשני עמים", "לעצור את הנדל"ן", "דור שלום דורש שלום" וכו'. רבים יודעים גם להבטיח וגם לבצע. אבל, לא פעם, כשמגיע זמן הביצוע, מתברר שיש פער גדול בין הכוונה המקורית ובין התוצאות בשטח.
זה נכון בחיים האישיים שלנו, בחיים הפוליטים במדינתנו השסועה ואפילו מעבר לאוקיאנוס האטלנטי אצל הנשיא החדש של ארה"ב: ברק אובמה. "Yes We Can" או כל סיסמא המזמינה שינוי, הן עדיין סיסמאות הטעונות הוכחה. יחד עם זאת יש משהו באובמה שאיפשר לו לקבל פי שניים יותר קולות מהמועמד השני ג'והן מקיין. זה הרבה מעבר להיותו סמל של פתיחות חברתית ותרבותית. זה הרבה מעבר לתיזמון ורוח התקופה. זה הרבה מעבר להבטחה.
ההצלחה של אובמה היא ההוכחה שהמנהיגות כפי שאנו מכירים אותה עד היום – כוחנית, יודעת כל, מתנשאת, ממוקדת פחד, הפרדה ונצלנות – מתה. אובמה לא נשען על ספרים, לא חושב שהוא יודע הכל, לא מחפש להלחם ברוע. אצלו אין עוד השענות על הון שילטון, לא עוד "מטבחון מדיני בטחוני מצומצם" ולא עוד גיבור לאומי קלאסי שבע קרבות.
מערכת היחסים שרקם אובמה עם הבוחרים שלו היא חסרת תקדים. הוא מקשיב לעצמו ולאחרים, מתמקד במה שכן תורם ויוצר קשר עם הקהל באופן שאף מתמודד על מישרה בחירה שכזו לא יצר עד היום.
יש טוענים שמה ששעשה את ההבדל היא התקשורת ובעיקר תרבות ה- web 2.0 והאינטרנט. נכון, שימוש חסר תקדים וחכם ברשתות החברתיות ואינטראקטיביות מדויקת היה כמו לשלוף שפן מהכובע אבל עדיין הן רק צינור למוצר עצמו. מה שבאמת עשה את ההבדל זו הגישה של המוצר. במונחים שיווקיים – USP. אובמה מפעיל בחייו מנהיגות מזן חדש, הזמינה לכל אדם ומכילה: הקשבה ללב ועשייה מתוך אהבה, התלהבות, נתינה, יושרה, שקיפות, שותפות, אומץ ואחריות חברתית וגלובלית. תארו לעצמכם איך היו נראים החיים שלנו אם אלו הערכים שהיו חשובים לנו ולסובבים אותנו…
כמובן שאובמה מאחל לעצמו "1000 ימי חסד" אך אופן ההתנהלות שלו עד היום, השילוב בין ערכים, כישורי תקשורת, רמת שיתופי הפעולה והנסיון המעשי שלו הם עדות מספיק טובה כדי לתת לו לפחות את ההזדמנות להוכיח שהוא ראוי. תראו לי מועמד אחד מהזן החדש בין מדינאי ארצנו שיודע להקשיב לעצמו ולעם, להציג יושרה, שקיפות, ערכים ותועלות ולחבר ולא להפריד ואראה לכם את העתיד.
תוצאות הבחירות בארה"ב הן גם הוכחה שמסמך מנוע המנהיגות שכתבתי נכון. מנהיגות היא פונקציה של מערכות יחסים: ביני ובין עצמי וביני ובין אחרים. המנהיג החדש ממוקד בפוטנציאל השינוי ויודע להעביר אותו ולהעצים גם לאחרים לא מתוך פחד אלא מתוך אהבה. המנהיג החדש פועל מתוך יוזמה, יצירתיות ושיתוף פעולה ולא מתוך שתלטנות. המנהיג החדש מאפשר לכולם להיות מנהיגים – זה בדיוק מה שאובמה איפשר לעם האמריקאי להיות, וזה גם מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר עכשיו – במשפחה, במקום העבודה, עם חברים ואפילו סתם ברחוב.
המנהיגות מתה. תחי המנהיגות החדשה!
אם גם לך מדגדג להיות מנהיג חדש, להחזיר לעצמך את מושכות החיים ולעשות פריצת דרך בקריירה, במערכות היחסים ובחוויית החיים, אז שווה לך להיות קשוב לפוסטים הבאים. הזינוק עומד להתחיל בקרוב…
להתראות בהמשך
יובל
יובלי,
)
אחלה מאמר. זה הכיוון..
מנהיגות חדשה
ייייהה
שלום יובל,
גם אם אני מסכים לחלק גדול מההנחות שלך, גם אני חלק מהמתרגשים מול אובמה האיש והאגדה, בכל זאת צריך להבין שהבחירה באובמה נובעת במידה רבה מיכולתו לשכנע אותנו שבכוחו להיות מושא אמיתי ואותנטי לכמיהות שלנו.
היכולת הזו מתבססת, לפחות לפי שעה, לאו דווקא על קבלות אלא על יכולת שיווקית מאד מדוייקת, כזו המצליחה לאתר את צרכי הלקוח ולבנות את הסחורה כך שהלקוח יבחר בה כמענה לצרכיו.
יריבו מקיין, גם אם יצטבע בצבעי הסוואה, אינו אלא מקיין, טוב או רע. , הוא כבר סחורה מוכרת בשוק. במקרה של אובמה,דווקא הופעתו משום מקום, משום רקע, משום זיהוי קודם, איפשרה לייצר מותג כמעט ללא מגבלה, כזה העונה לרצון השוק.
והשוק, כמה לא מפתיע, אכן בחר את הסחורה שהזמין. כל שנותר לראות עתה זה באיזו מידה יצליח המוצר להצדיק את המותג.
בתשובה לשאלה הזו, אגב, קיימת נגיעה מאד אישית לכל אחד מתושבי כדור הארץ. גם לך וגם לי.
אני גרתי במיאמי כמה שנים.
יש באמריקה ניגודים רבים, דבר אחד הוא מאוד מיוחד , שיש דברים שרק באמריקה אפשר לעשות ושיהיו מקובלים.
זו ארץ של אפשרויות מדהימות.
יש באמריקה שמרנות מצד אחד ופתיחות לכל השגעונות מצד שני.
וזה מה שיפה בעיניי
החיים הם לא שחור לבן, קשת של צבעים, רעיונות.
אובמה מאוד כריזמטי, חכם, תקשורתי
הלוואי ואצלנו ילמדו משהו מכך………………………
בחיי אני מעריכה שינויים ולא קבעון מחשבתי, ומעל הכל תקשורת יוצרת שיתוף בכל המובנים.
שרה
שלום יובל,
אובמה כנראה החליט לעשות דברים נכון בפעם הראשונה. עושה רושם שהוא פועל הרבה מתוך אלמנט האש שחזק אצלו, ושמאופיין בעבודה עם הלב. עבודה מתוך הלב יוצרת התנהלות אוטנטית , תקשורת פתוחה, עיניים שהן ראי הנשמה , ובהן נראית חמימות ומין loving kindness בודהיסטי כמעט, שמעלה געגוע בלב כל אדם.
אם יצליח לשמר גישה כזו ולשלבה בתהליכים מדיניים, מאד יכול להיות שאמריקה תחזור להיות מעצמה משכינת שלום. יישר כוח על המאמר. מיכל נס-אל
הי מירי, תודהההההההה.
אוטוטו הצעד הבא. את נלקחת בחשבון איתי.
נדבר בטלפון. יובל.
הי שלמה,
"דווקא הופעתו משום מקום…" לא היא זו שעשתה את השינוי. היא כן זו שגרמה להרים גבה על ההישג הפנומנלי. וסוד קטן… האיש עבד כמה שנים עם מאמן צמוד. האיש למד איך לאסוף טאלנטים לצוות שלו. האיש למד לעבוד במשהו שאני קורא לו: "WE-ZONE".
ואכן, "כל שנותר לראות עתה זה באיזו מידה יצליח המוצר להצדיק את המותג…" או כמו שאני כתבתי: "…מספיק טוב כדי לתת לו לפחות את ההזדמנות להוכיח שהוא ראוי ".
לגבי הנסיון שלו עד היום – אני רואה בו כאדם עם כ-40-50 שנות נסיון – ומה שהוא עשה עד היום היה מספיק כדי לגרום לו להבחר לנשיאות. מכובד לא?!
שרה, אמרת ש:
"הלוואי ואצלנו ילמדו משהו מכך"
אני איתך בכל מילה! יובל.
הי מיכל,
"עבודה מתוך הלב יוצרת התנהלות אוטנטית, תקשורת פתוחה, עיניים שהן ראי הנשמה , ובהן נראית חמימות ומין loving kindness בודהיסטי כמעט, שמעלה געגוע בלב כל אדם."
כמעט שיצאה לך כאן שירה. והמוזיקה הזו היא של מי שיודע על מה הוא מדבר כי הוא מזהה את זה אצלו. תודה רבה!
שלום יובל,
אני מאמינה שהפולטיקאים כאשר הם מצהירים את הצהרותיהם באמת מתכוונים למה שהם חושבים שצריך לשפר ולתקן. אבל מה לעשות כאשר הם מגיעים למישרה הנכספת הם "נופלים" בכל מיני סוגים של דילים ואולי גם רואים את התמונה אחרת ונתונים להשפעה של ה"ראשים". מפחדים להפסיד את כיסאם בגלל מלחמת כסאות ועליו הם שומרים בכל משמר. צריך לאלץ את הפולטיקאים לשרת רק קדנציה או שתיים אולי זה יעזור.
אובמה, זה פשוט סטאר יפה עם כריזמה משדר אמינות בעל חוש רטורי חבל"ז. ניראה אם הוא יביא את הסחורה. אולי כאן יהיה תהליך הפוך מנשיאות ארה"ב לשחקן קולנוע. יש להם שם לא מעט פולטיקאים שחקנים.
גליה
הי גליה, את המשפט "כל העולם במה" טווה שייקספיר, והוא התכוון שזה נכון לא רק לבעלי השררה. תוך שאת מדברת על אותם פוליטיקאים, שעליהם אנו חושבים כמנהיגים, אני שואל את עצמי איפה בחיינו, אני ואת, עדיין נופלים ל"פחד מאיבוד הכיסא" ועד כמה להבדיל מכך אנו ממוקדים באהבה, בזרימה וקבלת השינוי…
יופי שביקרת כאן. להתראות.
יובל
הכתבה שלך נכונה ומדוייקת,גם במשפחה גם בעבודה ובכלל,אנו מנהיגים,
אפילו אם איננו מודעים לכך,אנשים מסתכלים עלינו ומחקים אותנו,אפילו אם
לא יבחינו בכך(קוראים לזה בשם"כריזמה),אם נפעל ונחייה בחכמה ונעצים אנשים,
הם יתחילו להנהיג את חייהם,ויהיו בעלי יכולת החלטה וביצוע,ואנו נזכה בסביבה
תומכת ועוצמתית,שמפרה את כלל חלקיה.
זה נשמע כמו אוטופיה-אבל זה לא,כי אפשרי לכל אחד לפעול לפי כללים אלה
במשבצת הקטנה שלו,והאפקט יתרחב,כמו אפקט זריקת אבן למים.
הי שלומית,
אפקט האבן על המים – מעניין. אני הייתי משווה את אפקט ההתרחבות לזרעים המתפזרים ברוח. יש מקומות בהם הם ינבטו ויש מקומות בהם הם יתפתחו ויתאימו את עצמם למציאות המשתנה. כך נשמרת הגמישות, ההתרחבות, הלמידה ושימחת החיים. והכל בגלל משבצת אחת קטנה שפעלה אחרת.
להתראות
יובל