להיות, ליצור ולהגשים!

חנוכה בפתח וכולנו מקווים גם שירד סוף סוף גשם הגון.

כולי תקווה שנמצא את עצמנו בחנוכה הזה בריאים, שמחים ועם הרבה מאד אור בעיניים ובלב. הזמנים לא קלים להרבה מאיתנו, כאן בארץ ובחו"ל. אבל, זה בידיו של כל אדם להזכר שגם פעם, כשהכל נראה חסרת תקווה, היו אנשים שידעו שכל שינוי גדול מתחיל בעשיה קטנה, אבל מתמדת.

כך יכולים אנחנו גם היום. לכל מי שאיבד את מישרתו לאחרונה – הכח נמצא בחברותא. "להפסיק לחפש עבודה ולהתחיל לעבוד" הוא האינטרס של כל כולנו – של הלא מועסקים, של בני משפחותיהם, של המועסקים (כי אווירת נכאיםפוגמת באמון הציבור בשווקים הפיננסים), של המעסיקים כי כשחברה מפטרת סימן שמצבה לא מעודד ושל המדינה כי היא מרוויחה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקט החברתי כאשר יש פחות מובטלים ויותר מועסקים.

הכוונה בחברותא היא לנצל את זמן דמי האבטלה, לחבור לאנשים עם תחומי עניין ועיסוק דומים וליצור חממות פיתוח עצמאיות. התמיכה ההדדית מחממת את הלב ומנחמת. החיבור של אנשים בעלי אינטרס דומה מעודד שיתופי פעולה ויצירתיות, וההזדמנויות העסקיות ותנופת העשייה יכולים להחזיר את הכבוד האבוד, ולהזרים את תנופת העשייה שכל כך חסרים למשק הישראלי והעולמי לאור קריסת השווקים הפיננסיים והקונספציות העסקיות הישנות. אפשר לקרוא לזה גם: שיתופי פעולה.

כל מציאות ובמיוחד הקשה ביותר תומנת בתוכה אינספור הזדמנויות. המשבר הנוכחי והמציאות הקשה שהוא מייצר יכולים להיות קרקע פורייה (מעבר ממציאות להזדמנות) לבחינת חלופות והנחות יסוד קודמות שלא שירתו אנשים פרטיים ואת דרג מקבלי ההחלטות בארגונים. הזדמנות זו יכולה ליצור קביעת חוקי משחק חדשים שיתוו את ההתנהלות העתידית (מעבר מהזדמנות למציאות חדשה וטובה יותר). הזדמנות זו יכולה לעזור לנו לשרטט בעיני רוחנו את חזון הימים הבאים.

אפשר שנבין מהר שרק שיתוף פעולה ומנהיגות אישית יכולים לעזור לכולנו ליצור מציאות חדשה ואפשר שיקח לנו עוד יום – יומיים. עדיין אנו יכולים לתאר לעצמו שכמו שנרות רבים עושים יותר אור, כך שירו של הרב קוק מעולם לא היה נכון יותר:

"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר
ואין נרו שלו בנר חברו ואין איש שאין לו נר
וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם כולו"
הרב קוק

להתראות
יובל