פורים, סלט פירות והזדמנות לעשות שינוי
1 03 2009
מאז שאני זוכר את עצמי, אהבתי את חג פורים. תמיד יכולתי לעטות עלי איזה בגד או מסכה ולהיות לכמה שעות משהו או מישהו אחר. לחופש שמאפיין את החוויה תמיד מצטרפת המחשבה "ואו, להיכנס לנעליים של מישהו אחר…" ולא רק להסתכל על המציאות דרך עיניים אחרות – אלא ממש לבחון: איך היו נראים החיים שלי אם הייתי בוחר להיות מישהו אחר? מה הייתי עושה? איזה תוצאות הייתי משיג?
הדבר הכי קסום בחיי בשנים האחרונות הוא: שלמעשה זה נראה לי כאילו כל יום פורים – וכל יום האנשים שאני פוגש בחיי עוטים על עצמם: זהויות, סיפורים, אמונות וגישות. אבל, לא כמו בפורים – הם כל כך מהופנטים מהדמות אליה הם מחופשים – עד שהם שוכחים שהם יכולים כל יום להמציא דמות אחרת או לשכלל את הדמות הנוכחית. אחרי הכל, אנחנו כל כך הרבה יותר ממה שאנחנו חושבים – ואני יכול לראות את הניצוצות של זה זורחים ומבצבצים במפגשים האחרונים שאני מקיים.
אנשים שלא יודעים מה הם רוצים – פתאום יודעים מה ופתאום יש להם גם תוכנית איך. אנשים שהיו רוצים מוטיבציה, החלטיות, אומץ, נחישות או עקביות – פתאום מגלים שזה בידם ושזה קורה באופן טבעי גם במקום שהיה קשה בעבר. אנשים שחשבו שזה בלתי אפשרי לנהוג באופן מסוים נוהגים כך כאילו לא היו דברים מעולם. אנשים שעד כה היו שפופים, נבוכים, חסרי ביטחון עצמי ומפוחדים פתאום משתחררים מהרגלי חשיבה בלתי נשלטים, רואים את התמונה הגדולה, מתחברים לעוצמה שבהם וממשיכים בדרכם, אופטימיים, שמחים ותקשורתיים מאי פעם. זה קורה ביחס לעצמם בחיים הפרטיים, בתקשורת שלהם עם אחרים, ביחס לעבודתם או בתהליכים שקורים בעסק או בארגון שלהם.
זה כמעט כמו בסרט המטריקס – שם כל מה שנדרש מהדמויות זה לטעון לראש תוכנה שמלמדת אותם איך להילחם או לדבר שפה. רק שהפעם זה יותר טוב. זה יותר טוב משום שהאנשים מגלים שתמיד היה להם את המשאבים שנדמו כחסרים להם – ומעבירים אותם ממקום אחד בחייהם לכל מקום בו הם חפצים. נשמע קסום, מה?!
אני קורא לזה שיטת סלט הפירות. אסביר: יום אחד כשאשתי החזירה הביתה את ביתי בת השנתיים מהגן, כל מה שהיה לה לגאיה הקטנה לומר זה :"אמא, סאט (סלט) פירות! גאיה אוצה (רוצה) סאט (סלט) פירות!" שום דבר אחר לא עניין אותה. כל דבר אחר שאשתי הציעה לה היא העיפה מהשולחן, והעניין התדרדר עד כדי כך שהילדה נשכבה על הרצפה ופרצה בבכי מרורים. כמובן שאשתי התרצתה ובלב אימהי אוהב הכינה סלט פירות נפלא שנאכל עד דק.
רק, איך ידעה ילדתי בת השנתיים על קיומו של סלט פירות, אם לא הייתה טועמת מהמעדן שבוע לפני כן? עד לאותו יום בו היא נחשפה לסלט – לא היה לה מושג שזה המשהו שחסר לה או שהיא היית רוצה. פתאום לאחר שנחשפה לעניין – היה ברור לה מה היא רוצה והיה ברור לה איך זה אמור להשתלב בחיים שלה. נשמע מוכר נכון?!
אותו הדבר עם שאר הדברים בחיים שלנו. כאשר אדם חווה ביטחון, אופטימיות, נינוחות, או כל עוצמה אישית אחרת בחייו לפחות פעם אחת – הוא יודע מה הוא מחסיר כאשר הוא לא מביא אותה לידי ביטוי. זה לא משנה אם הוא חווה את המשאב בגוף ראשון (אצלו) או שהוא רואה אותו בגוף שלישי (אצל אדם אחר), משום שאם יש אדם ביקום שיכול לעשות משהו, סימן שזה נלמד וכל אחד אחר יכול לעשות זאת באותה המידה לפחות. הרבה אנשים חושבים שאין זה כך וכאן טמון המפתח לסבל. אבל בזה רבים מפספסים וכאן טמון גם המפתח לפתרון. אחרי הכל – המציאות היא ענין סוביקטיבי הנתון להשפעת תהליכי העיבוד הפנימיים של האדם. כלומר, כל הגישות, האמונות והבחירות של האדם תלויות באופן בו הוא מסתכל על עצמו ועולמו.
הרי אם גם אדם אילם וחרש יכול להפוך למרצה וסופר דגול (הלן קלר), אם אדם חירש יכול להיות אחד מגדולי המלחינים (בטהובן) ועוד אין-ספור דוגמאות, אז סימן שתירוץ ה"פתולוגיה" ותירוצים אחרים לא עומדים יותר לזכות אף אחד. איך בדיוק עושים את זה? גם לגישת ה- NLP הפתרונים. ומי שרוצה לחוות את זה יכול לקרוא את התגובות של האנשים שפגשו אותי לאחרונה או לפגוש אותי פנים אל פנים.
מעבר לזה, מי שרוצה לשתף אותנו במתכון שלו לסלט פירות – מוזמן! בין המגיבים יוגרל כובע קוסם והמון אדר 
להתראות
יובל
שלום איש יקר
תודה לך שפתחת לי דרך (זו רק פתיחה) אל חירותי הכלכלית
שאמנם היא עדיין בחיתוליה, אך "הניצנים ניראים בארץ".
לימדת אותי בשעתיים מאד מרוכזות שיעור בהחלטה ובנקיטת דרך-באומץ, תבורך. ומי שלא לוקח ממך שיעור ממש מפסיד=אתה גדול,
יכולת המיקוד וההבחנה הדקה והעדינות שלך, הם הברכה שלך
בידידות והוקרה. שלומית גלעד.
הי שלומית, ותדה על הפירגון.
שמח לשמוע שהפגישה שלנו היתה לך לתועלת ושאת גם ממשיכה לקצור את הפירות ימים רבים גם לאחר מכן…
יובל
היי יובל,
הקשר בין סלט פורים הוא שיש לי יומהולדת.
וכך אני עושה גם שינוי קטן. עוד שנה חלפה עברה והתבגרתי בשנה.
צלחה עלי רוח ההתבדחות משום שחזרתי היום מביקור אצל ביתי אם לשלושה והקטנצי'ק גם
מדבר כבר שוטפת. שנתיים וחצי. בשבילי (וזה לא בדיחה) שאני אעזוב הכל ואסע זה כאילו שהייתי אצלך לשיעור שינוי. אני כל-כך קשה בלצאת מהבית, לצאת לחופשה אפילו קצרצרה מהעבודה, הרי לא יסתדרו בלעדי. והנה זה פלא הכל עבד חלק וגם אני נהנתי קצת אצל משפחתי.
אני ממליצה לצאת לחופשה. אבל הזהרו, צריך לשאול קודם אם נקנו כבר התחפושות לילדים. שם זה היה מסע מעייף לרוץ אחרי הקטנצי'ק ולשכנע שתי בנות שהתחפושת שנשארה בחנות (בין עשרות אנשים דחוקים וצפופים) היא הדבר המוצלח ביותר. חוץ מזה הארוחות, האמבטיות,
הקטנים הישנים ועל הכל הפגישה המחודשת אם המשפחה זה כיף גדול.
גליה
הי גליה,
בילוי משפחתי, טיול וחופשה הם מרכיבים של אחלה סלט פירות, במיוחד אם הם בסמוך לפורים ולכבוד יומולדת.
מזל טוב! המון נחת, בריאות ושמחה, ותודה על הביקור!
להתראות
יובל
עדיין לא ניפגשנו……….מצפה מאוד.
סלט פירות שלי הוא עם כל הפירות של העונה, מוסיפה צימוקים מושרים, רום, סוכר
ממש חגיגה….
יש לי יום הולדת בחג פורים מעניין נכון???
מתאים לי כי אני כל מה שפורים מסמל.
אני בתחילת שינוי מרענן בחיי, אחרי שעניתי על שאלות מהספרון שלך
זה ממש כמו ב"סוד" מה שחושבים ומזמנים לחיים, זה מה שקורה.
תודה לך
שרה ראשית
הי שרה,
יומולדת שמח – ומזל טוב, גם לך!
התגובות כאן נצבעות בשימחת ימי הולדת! איזה יופי!
נראה לי שזה בא טוב עם הטיפ שלך לגבי סלט הפירות.
רום או כל ליקר אחר, בהחלט יכולים להקפיץ את הטעם,
את השימחה ואת האווירה בכל מקום ובמיוחד בסלט פירות.
ולגבי ספרון חמש השאלות – הוא טוב בכל זמן ובכל מקום,
והוא הולך אפילו להשתפר… פרטים בקרוב.
להתראות.
יובל