להיות, ליצור ולהגשים!

לפני יומיים זכיתי בעוד הזדמנות מאותם רגעים בהם נזכר עוד שנים קדימה. היה זה לאחר אלימות בין בנותיי.

לאחר שהפרדתי בין הניצים והרגעתי את הרוחות (גם שלי) ושאלתי את עצמי שוב: "איך עלי לפעול?"ואז עלתה בי התשובה: "מי שפועל באלימות הוא ילד חלש". אז, כמו שנאמר בספר זן ואומנות המלחמה: "המנצח הוא זה שלא שלף את החרב מנדנה" הסברתי כמיטב יכולתי לביתי שהרימה את ידה על אחותה את הרעיון הפשוט הזה.

הרי העוצמה שלנו נמצאת בבחירה שלנו כיצד לפעול. והפעולה הכי גדולה היא ביצירה של רעיון. אם רק היינו יודעים איך ליצור רעיון שיניע את האחרים לפעול כפי שהיינו רוצים – לא היינו צריכים אלימות – פיזית או מילולית. העובדה הפשוטה היא שהפעם היחידה בה אנו מצליחים בזה היא דרך שיתוף פעולה הבנוי על מערכת יחסים של אמון, אינטרס משותף ורצון הדדי לטפח אותו לאורך זמן.

מצד שני, כשאין לנו מילים שיכולות להעביר את המסר שלנו באופן אפקטיבי אנו נוטים לכעס, לתסכול ולאלימות כמוצא של חוסר ברירה. זהו הרגע שבו עלינו לבקש עזרה, להקשיב וללמוד איך לעשות את זה אחרת.

מה יעלה בגורלה של ביתי המכה? ימים יגידו, ובכל מקרה אתמיד.

שבוע נפלא לכולם.
יובל הרפז