להיות, ליצור ולהגשים!

"אני לא יכול לעשות את מה שאתה אומר" הוא משפט שגורם לזאבים שלי להשתולל בראש. זה במיוחד מוציא אותי משלוותי כשאני שומע אותו בזמן שאני יושב לי בנחת עם משפחה וחברים סביב מנגל משודרג כשסלטים עשירים מונחים על השולחן ועשן השיפודים נושא איתו את ריח התבלינים הרחק וגבוהה…

מה בסך הכל רציתי? להעביר בנחת ארוחת צהריים משפחתית בלי להתנצח עם אף אחד? אבל, פנייה ישירה שכזו הזמינה אותי להוריד את מפית האוכל מהצוואר ו"להפוך את הקערה" שהבחור הכין לעצמו עם כל הלב.

"אז, אם הבנתי נכון, מה שאתה אומר זה שאתה מכיר את כל הסיסמאות, אבל אתה לא באמת יכול ליישם אותן?" הוא הנהן בראשו. "תשמע" המשכתי, "זה טבעי. רק לפני שאסביר לך איך לעשות את זה אחרת…" עצרתי לרגע יצרתי איתו קשר עין ושאלתי, "איזה צבע אתה הכי אוהב?" הוא היה קצת מופתע, חשב רגע לעצמו וענה לי בפשטות: "כחול".

"יופי!" המשכתי, "אז, מה שאתה מתאר, זה מצב שבו אתה עושה את מה שאתה עושה, אבל באופן מאד מוגבל. זה כמו לצייר את מה שאתה רוצה רק עם צבע כחול. זה בטח הרבה פחות מרשים מאשר אם הייתה לך נגישות לכל הצבעים והגוונים, לא?" "ברור" ענה הוא. "זהו! שמה שאמרת מקודם מוכיח דווקא ההפך!"

לפי המבט שלו ראיתי שהוא קצת מבולבל. להיות מבולבל זו התחלה נפלאה למי שרוצה לעשות שינוי. כי מי שמאד בטוח בעצמו ומבוצר בעמדה שלו – לא ישאל את עצמו איך ניתן לעשות משהו אחרת מתוך כוונה לפעול בנידון.

"למה אתה מתכוון?" הוא שאל אותי. "אולי מצד אחד" המשכתי אני, " אתה חושב שזה יהיה יותר מרשים לצייר את מה שאתה רוצה בהרבה צבעים. מצד שני ובפועל אתה נאחז במה שעשית עד היום כמו בצבע אחד ומצהיר באופן נחרץ שזה כל מה שאתה יכול לעשות. אבל, לפני שתגיב, אפשר לשאול אותך שאלה שתענה עליה בכנות?" הוא שוב הנהן.

"בזמן שאנחנו פה בנחת, האם אתה שם לב איך התפתחות במודעות שלך קורת ממש עכשיו?… כי בזמן שאנחנו כאן, מקשיבים אחד לשני וצופים במה שקורה סביבנו יש מצב שנחוש בעוצמה של הנוכחות בתוכנו, כבר עכשיו. שם לב?" הוא הביט בי והנהן בסקרנות.

"אז, הנוכחות הזו עושה את מה שהיא עושה מתוך כוונה חיובית כלשהי… שום דבר שתעשה לא באמת נובע מתוך כוונה להזיק או להרע…. אולי, בפועל לפעמים התוצאה היא הרסנית. עדיין, יש שם תמיד איזו שהיא כוונה חיובית שמניעה את התהליך… וכשאתה אומר שאתה "לא יכול לעשות" משהו, זה לא בגלל שאתה באמת חושב ככה. אלא, אתה כנראה מאמץ את הגישה הזו פשוט כי זה משרת אותך בדרך כלשהי.

כך, תוך שאתה שם לב לכוונה החיובית, היותר עמוקה… או אולי זה ייקח לך עוד רגע לעכל את זה… אפשר שתראה איך מה שעשית עד עכשיו היה רק כמיטב יכולתך. ובזמן שאנחנו מדברים יש מצב שתבין… שלמרות הכל העשייה שלך עד כה יותר פגעה בך מאשר קידמה… ואולי יש מצב בו תזהה דרך להגמיש את הגישה ולבדוק איך זה שתעשה משהו קצת אחרת יכול לקדם אותך עוד יותר…

אני לא מבקש ממך לצייר לעצמך את מה שאתה רוצה בכל גווני הקשת ממש עכשיו, אלא פשוט רק להוסיף קצת יותר גוונים לכחול… כמו למשל תכלת וסגול… ותבדוק… איך אתה יכול לעשות משהו אחרת, ואיך זה הולך לתרום לך – אולי היום, אולי מחר ואפילו כבר בימים הקרובים."

לקחתי אוויר ונתתי לו לסדר לעצמו את המחשבות. לא תמיד יש פתיחות. לא תמיד יש הקשבה. אבל, תמיד כשנוגעים ומגרים את העוצמה הפנימית, הנוכחות שבפנים מתחילה להתעורר… גם אם זו רק המחשבה שאם מוסיפים עוד צבע לדמיון שלנו אומר שהחיים הם הרבה יותר עשירים, גמישים וברי השגה מסיפור של "שחור לבן" או צבע אחד…

אשמח לקרוא כאן את המחשבות והתגובות שלכם.

יובל הרפז