יובל הרפז | אימון למנהיגות אישית בחיים ובעסקים

אדם לא נורמלי – המרכיב הקריטי בהשגת מטרות

היום לפני שישים שנה בדיוק (29.5.53) כבשו סיר אדמונד הילרי וטנזינג נורגיי את הר האוורסט. הם היו האנשים הראשונים שהעפילו לפיסגת ההר הגבוה בעולם וחזרו בחיים לספר על זה. שניהם היו אנשים רגילים שהשיגו מטרה יוצאת דופן שהפכה אותם לאדם לא נורמלי.

השגת המטרה הזו לא הייתה מובנת מאליה. הם התכוננו רבות ועשו את זה באופן מאד שקול. אדם לא נורמלי סיר אדמונד הילרי אמר על האירוע הזה ש:

"It's not the mountain we conqure, but ourselves".

 

וכשאני חושב על זה, אז כשהאדם מתגבר על המכשולים הפנימיים שבו, הוא יכול להשיג לא רק את הפיסגה הכי גבוהה בעולם, אלא כל פיסגה שהוא יגדיר לעצמו אחרי זה.

להיות אדם לא נורמלי זה לא מילת גנאי. להיות אדם לא נורמלי זו מעלה. ואני שואל את עצמי, איך הייתם מרגישים אם היו לכם חיים לא נורמליים? איך הייתם מרגישים אם היו לכם הישגים לא נורמלים, אם היה לכם בית לא נורמלי עם שותף / שותפה לחיים לא נורמליים, מכונית לא נורמלית, עבודה לא נורמלית, הכנסה לא נורמלית, שימחה לא נורמלית, בריאות לא נורמלית, סיפוק לא נורמלי וכן הלאה והלאה?… אני מניח שזה מעורר בכם משהו טוב, לא?!

ויש מי שקורא את זה ואומר לעצמו "איזה שטויות הוא מדבר"… ולכך הייתי עונה שבהחלט חשוב להיות זהירים! כי אחרת איך הייתם יודעים לזהות הזדמנות לעשות משהו שנכון עבורכם, לא?!…

איך לחיות חיים של אדם לא נורמלי?

התשובה היא פשוטה, והיא: להשתמש ביכולות, בכלים, במחשבות ובבחירות שלנו באופן בונה.  אבל זה בכלל לא מובן מאליו כי בסכין אפשר למרוח גבינה ודבש ואפשר גם להרוג, ממש כמו שמאש אפשר להתחמם ולהגיע לירח אבל אפשר גם להשמיד ערים שלמות. לכן תבחרו טוב את הכוונות, המילים והמעשים שלכם ותפעילו אותם מתוך שאיפה לתרום, לשרת ולקדם את החיים והאג'נדות שלכם מתוך ערבות הדדית ושיתוף פעולה עם הסביבה.

אנחנו לא חיים בוואקום וההצלחה שלנו תלויה באיכות הקשר שיש לנו עם עצמנו, האנשים שסביבנו והעולם. וכדי שנצליח בכוונות שלנו עלנו לכוון את הפוקוס לעשייה שתקדם אותנו תוך חיבור לאנשים תומכים ותוך העצמה ותמיכה בסובבים אותנו.

עכשיו, להיות אדם לא נורמלי זה גם המכנה המשותף של סיר אדמונד הילרי, טנזינג נורגיי, האחים רייט, סטיב ג'ובס ו… גם אותו אדם שפשוט כובש את החששות, האמונות המגבילות וההרגלים הבולמים ועושה משהו אחרת למרות הקושי… ובהתאם לתמונת העתיד הרצויה לו.

באפיגרף לאוטוביוגרפיה שלו, "לחיות כדי לספר", כתב גבריאל גרסיה מארקס: "החיים אינם מה שחיית, אלא מה שאתה זוכר והאופן שאתה זוכר אותם כדי לספרם". אז אני מאחל לכם לעשות את מה שחשבתם פעם כלא נורמלי ולחיות כדי לעורר השארה גם לאחרים.

ורגע לפני שאתם רושמים כאן תגובה או משתפים את הרשומה הזו הנה כמה המלצות שיעזרו לכם ביישום בהשראת רובין שארמה שאני מסתייע בו לאחרונה:

  • כשאנחנו מתרצים אנחנו נותנים כוח לכל אותם דברים שאנו מתרצים.
  • אי אפשר להשיג תוצאות חדשות על ידי אותן החלטות ישנות
  • אם אנשים לא לועגים על החלומות שלכם אז החלומות שלכם קטנים מדי
  • אנשים מוצלחים במיוחד משקיעים בהתפתחות, בשיפור ובלמידה האישית שלהם פי 10 יותר מאשר בשעשועים ונוחות
  • המיקוד שלכם יותר חשוב מהאינטליגנציה

 

לחיי החיים והאדם הלא נורמלי שבכם ובהצלחה.
ד"א, אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הפוסט ולקרוא כאן את התגובות שלכם.

הוספת תגובה