להיות, ליצור ולהגשים!

"אני לא יכול לעשות את מה שאתה אומר" הוא משפט שגורם לזאבים שלי להשתולל בראש. זה במיוחד מוציא אותי משלוותי כשאני שומע אותו בזמן שאני יושב לי בנחת עם משפחה וחברים סביב מנגל משודרג כשסלטים עשירים מונחים על השולחן ועשן השיפודים נושא איתו את ריח התבלינים הרחק וגבוהה…

מה בסך הכל רציתי? להעביר בנחת ארוחת צהריים משפחתית בלי להתנצח עם אף אחד? אבל, פנייה ישירה שכזו הזמינה אותי להוריד את מפית האוכל מהצוואר ו"להפוך את הקערה" שהבחור הכין לעצמו עם כל הלב. המשך לקרוא קטע זה »

חג פורים זו הזדמנות לשמוח.

רק לפני שנהפוך את הארון ונחלץ בגדים משעשעים, נאלתר דברים מוזרים מכל מני חפצים או אפילו נצא למסע של רכשיות בחנויות שמציעות שלל תחפושות, חג הפורים נותן לנו הזדמנות ובמה לפחות פעם אחת בשנה לצאת מההרגלים שלנו ולעשות משהו יוצא דופן ומלהיב. אפשר סתם להסתובב עם אף ליצן אדום, או להתחפש לדמות של אדם, חיה או חפץ אחרים ואולי סתם להסתובב עם כובע של מכבי אש.

יחד עם זה אני רוצה להזמין אותכם דווקא לנצל את ההזדמנות המקסימה הזו ולחשוב לרגע איזה אדם היינו רוצים להיות בחלומות הכי וורודים שלנו. עכשיו, איך האדם הזה היה מתלבש? מה היה יכול להיות בו מיוחד? מה היה כול היה לייצג אותו? איך האדם הזה היה מתלבש… עכשיו, תמצאו את מסיבת התחפושות הכי מלהיבה בעיר (מומלץ לערוך אותה בעצמכם) תצרפו לשם את כל החברים והקרובים לכם והנה עשיתם את מסיבת ה"WANABEE" הי נפלאה שיש!

מסיבת ה"וואנאבי" היא מסיבת ה"הייתי רוצה להיות" שתתן לכם ברמה המודעת הזדמנות ואפשרות לחוות קצת יותר איך זה להיות האדם שהייתם רוצים להיות… וברמה הלא מודעת תעביר מסר חד משמעי, בלתי אמצעי וחזק מאד ללא מודע שלכם – איזה חיים אתם רוצים. נשמע פשוט לא? אחד הדברים הכי יפים בעניין הוא לא רק שתמצאו את עצמכם חוגגים ושמחים באדר, מבלים ונופשים עם החברים והיקרים לכם, אלא גם תמצאו את עצמכם מתחברים לאנרגיה ומוטיבציה שיקצרו את הדרך באופן משמעותי בין מי שאתם היום לאדם שאתם הכי רוצים להיות…

עד כאן דיבורים, עכשיו… למעשים!

אשמח לקרוא כאן מה אתם חושבים ולהתראות.
חג שמח ולהתראות
יובל הרפז

מה שלא רלוונטי בחיים שלנו – לא קיים. ולכן, יש כנראה סיבה טובה וכוונה חיובית מאחורי המציאות שגם ה"זאב הלבן" וגם ה"זאב השחור" קיימים בו זמנית במציאות חיינו. הטיפ הזה מכוון לתת את האחד הכלים העוצמתיים שיש, כדי לכוון את הזאבים שנלחמים על תשומת הלב שלנו…

אם הגעתם עד לכאן, אז כנראה שגם התוכן מדבר אליכם
וגם יש לכם מה להגיד בעניין, לכן, אשמח לקרוא ולשמוע
את התגובות שלכם – כאן בפוסט.

להתראות,
יובל

הישגיות והצלחה מגיעים מהדרך בה אנו מארגנים את הבחירות והמעשים שלנו. רק שלא תמיד התוצאות הן מה שאנו מצפים להן; לחיוב ולשלילה. בכל מיקרה, האם כבר שמת לב עד כמה יש לך, כבר עכשיו, את מה שיאפשר לך להמשיך?

וונדל פיליפס, שהיה פעיל ומרצה לשחרור מעבדות בארה"ב אמר פעם: "מה זה הצלחה וכישלון? כלום, מלבד תוצאות מהן ניתן ללמוד. כלום, מלבד הצעד הראשון לתוצאות טובות עוד יותר."

אשמח לשמוע את דעתך.

להתראות
יובל

יש נוסחה פשוטה שיכולה לחולל מהפכות ולפתוח אותנו לאפשרויות רבות שאולי עד עכשיו לא היינו פתוחים אליהם.

אשמח לתגובתך.

להתראות
יובל הרפז

הנה הטיפ השני שאפשר להפיק מסיפור הזאבים.

היום, כ-18 יום לפני תחילתו של עשור חדש, איזה אפשרויות הייתם רוצים שתהיינה זמינות לכם עם תחילתה של 2010?

דרך אגב, אל תשכחו לבקר ולהצטרף לקבוצה שהרכבתי בפייס בוק: להנהיג את זאבי המחשבה.

יובל

לכל מי שראה את המצגת או קרא את הפוסט, הנה הטיפ הראשון שאפשר לגזור מסיפור הזאבים.

היה זה ג'ימס אלן שאמר ש: "כמו ששתיל נובט, ולא יכול ללא הזרע, כך כל פעולה של האדם נובעת מהזרעים הנסתרים של המחשבה". עדיין, למרות שהמחשבות יכולות לעזור לנו ביצירת משמעות לעצמנו, לסובבים אותנו ולעולם – הן עדיין לא מי שאנחנו באמת. רק משום שיש לנו את החופש לבחור בינהן, להצמד לחלקן ואפילו להשתחרר מהן, סימן שהן כמו החפצים והבגדים בחיינו – ברי בחירה, שינוי והחלפה.

היום, כ-20 יום לפני תחילתו של עשור חדש, איזה מחשבות הייתם רוצים לשתול בגן של חייכם?

יש הרבה אנשים רוצים לדעת איך להיות אדם בעל (בין היתר) אחריות עצמית, התנהגות מעוררת השראה והשפעה, יכולת קבלת החלטות מצוינת, דימוי עצמי גבוהה, חשיבה יצירתית ומוטיבציה כדי להשיג את מטרותיהם.

אבל, מרביתם, ובמיוחד כפי שהתברר מהסקר שערכתי לפני מספר שבועות, אינם מתמקדים באף אחת מהתכונות, היכולות, והעוצמות הללו (שקיימים בהם כבר עכשיו), וכנראה מקטרים על "מר גורלם" וכיצד ה"בעיות" שלהם עוצרות אותם.

אז, את הקליפ הזה עשיתי במיוחד עבור מי שהאתגר הזה מדבר אליו. (ד"א זהו הקליפ הראשון שאני מעלה בו אני מסריט את עצמי… אני מתנצל על איכות הניראות, עדיין, ורק אם מתאים לך אפשר גם לפרגן )

רק מי שעדיין לא הצטרף לרשימת התפוצה מוזמן לעשות זאת כאן:

אשמח לקרוא את התגובות שלך כאן בהמשך!
להתראות בהמשך
יובל הרפז

במאמר שהתפרסם לפני שבוע בביטאון בית הספר לעסקים של הרווארד טוען סטיבן דמאיו, אחד הכותבים היותר מעניינים לאחרונה, שהיום יותר מאי פעם סמכות מאבדת את מקומה להשפעה. אם עד היום היינו צריכים להיות ממונים לתפקיד או להיות בעלי תואר כלשהו על מנת שמישהו יקשיב לנו, הרי שהיום המשך לקרוא קטע זה »

לפני יומיים זכיתי בעוד הזדמנות מאותם רגעים בהם נזכר עוד שנים קדימה. היה זה לאחר אלימות בין בנותיי.

לאחר שהפרדתי בין הניצים והרגעתי את הרוחות (גם שלי) ושאלתי את עצמי שוב: "איך עלי לפעול?"ואז עלתה בי התשובה: "מי שפועל באלימות הוא ילד חלש". אז, כמו שנאמר בספר זן ואומנות המלחמה: "המנצח הוא זה שלא שלף את החרב מנדנה" הסברתי כמיטב יכולתי לביתי שהרימה את ידה על אחותה את הרעיון הפשוט הזה.

הרי העוצמה שלנו נמצאת בבחירה שלנו כיצד לפעול. והפעולה הכי גדולה היא ביצירה של רעיון. אם רק היינו יודעים איך ליצור רעיון שיניע את האחרים לפעול כפי שהיינו רוצים – לא היינו צריכים אלימות – פיזית או מילולית. העובדה הפשוטה היא שהפעם היחידה בה אנו מצליחים בזה היא דרך שיתוף פעולה הבנוי על מערכת יחסים של אמון, אינטרס משותף ורצון הדדי לטפח אותו לאורך זמן.

מצד שני, כשאין לנו מילים שיכולות להעביר את המסר שלנו באופן אפקטיבי אנו נוטים לכעס, לתסכול ולאלימות כמוצא של חוסר ברירה. זהו הרגע שבו עלינו לבקש עזרה, להקשיב וללמוד איך לעשות את זה אחרת.

מה יעלה בגורלה של ביתי המכה? ימים יגידו, ובכל מקרה אתמיד.

שבוע נפלא לכולם.
יובל הרפז