"אני לא יכול לעשות את מה שאתה אומר" הוא משפט שגורם לזאבים שלי להשתולל בראש. זה במיוחד מוציא אותי משלוותי כשאני שומע אותו בזמן שאני יושב לי בנחת עם משפחה וחברים סביב מנגל משודרג כשסלטים עשירים מונחים על השולחן ועשן השיפודים נושא איתו את ריח התבלינים הרחק וגבוהה…

מה בסך הכל רציתי? להעביר בנחת ארוחת צהריים משפחתית בלי להתנצח עם אף אחד? אבל, פנייה ישירה שכזו הזמינה אותי להוריד את מפית האוכל מהצוואר ו"להפוך את הקערה" שהבחור הכין לעצמו עם כל הלב.

"אז, אם הבנתי נכון, מה שאתה אומר זה שאתה מכיר את כל הסיסמאות, אבל אתה לא באמת יכול ליישם אותן?" הוא הנהן בראשו. "תשמע" המשכתי, "זה טבעי. רק לפני שאסביר לך איך לעשות את זה אחרת…" עצרתי לרגע יצרתי איתו קשר עין ושאלתי, "איזה צבע אתה הכי אוהב?" הוא היה קצת מופתע, חשב רגע לעצמו וענה לי בפשטות: "כחול".

"יופי!" המשכתי, "אז, מה שאתה מתאר, זה מצב שבו אתה עושה את מה שאתה עושה, אבל באופן מאד מוגבל. זה כמו לצייר את מה שאתה רוצה רק עם צבע כחול. זה בטח הרבה פחות מרשים מאשר אם הייתה לך נגישות לכל הצבעים והגוונים, לא?" "ברור" ענה הוא. "זהו! שמה שאמרת מקודם מוכיח דווקא ההפך!"

לפי המבט שלו ראיתי שהוא קצת מבולבל. להיות מבולבל זו התחלה נפלאה למי שרוצה לעשות שינוי. כי מי שמאד בטוח בעצמו ומבוצר בעמדה שלו – לא ישאל את עצמו איך ניתן לעשות משהו אחרת מתוך כוונה לפעול בנידון.

"למה אתה מתכוון?" הוא שאל אותי. "אולי מצד אחד" המשכתי אני, " אתה חושב שזה יהיה יותר מרשים לצייר את מה שאתה רוצה בהרבה צבעים. מצד שני ובפועל אתה נאחז במה שעשית עד היום כמו בצבע אחד ומצהיר באופן נחרץ שזה כל מה שאתה יכול לעשות. אבל, לפני שתגיב, אפשר לשאול אותך שאלה שתענה עליה בכנות?" הוא שוב הנהן.

"בזמן שאנחנו פה בנחת, האם אתה שם לב איך התפתחות במודעות שלך קורת ממש עכשיו?… כי בזמן שאנחנו כאן, מקשיבים אחד לשני וצופים במה שקורה סביבנו יש מצב שנחוש בעוצמה של הנוכחות בתוכנו, כבר עכשיו. שם לב?" הוא הביט בי והנהן בסקרנות.

"אז, הנוכחות הזו עושה את מה שהיא עושה מתוך כוונה חיובית כלשהי… שום דבר שתעשה לא באמת נובע מתוך כוונה להזיק או להרע…. אולי, בפועל לפעמים התוצאה היא הרסנית. עדיין, יש שם תמיד איזו שהיא כוונה חיובית שמניעה את התהליך… וכשאתה אומר שאתה "לא יכול לעשות" משהו, זה לא בגלל שאתה באמת חושב ככה. אלא, אתה כנראה מאמץ את הגישה הזו פשוט כי זה משרת אותך בדרך כלשהי.

כך, תוך שאתה שם לב לכוונה החיובית, היותר עמוקה… או אולי זה ייקח לך עוד רגע לעכל את זה… אפשר שתראה איך מה שעשית עד עכשיו היה רק כמיטב יכולתך. ובזמן שאנחנו מדברים יש מצב שתבין… שלמרות הכל העשייה שלך עד כה יותר פגעה בך מאשר קידמה… ואולי יש מצב בו תזהה דרך להגמיש את הגישה ולבדוק איך זה שתעשה משהו קצת אחרת יכול לקדם אותך עוד יותר…

אני לא מבקש ממך לצייר לעצמך את מה שאתה רוצה בכל גווני הקשת ממש עכשיו, אלא פשוט רק להוסיף קצת יותר גוונים לכחול… כמו למשל תכלת וסגול… ותבדוק… איך אתה יכול לעשות משהו אחרת, ואיך זה הולך לתרום לך – אולי היום, אולי מחר ואפילו כבר בימים הקרובים."

לקחתי אוויר ונתתי לו לסדר לעצמו את המחשבות. לא תמיד יש פתיחות. לא תמיד יש הקשבה. אבל, תמיד כשנוגעים ומגרים את העוצמה הפנימית, הנוכחות שבפנים מתחילה להתעורר… גם אם זו רק המחשבה שאם מוסיפים עוד צבע לדמיון שלנו אומר שהחיים הם הרבה יותר עשירים, גמישים וברי השגה מסיפור של "שחור לבן" או צבע אחד…

אשמח לקרוא כאן את המחשבות והתגובות שלכם.

יובל הרפז

חג פורים זו הזדמנות לשמוח.

רק לפני שנהפוך את הארון ונחלץ בגדים משעשעים, נאלתר דברים מוזרים מכל מני חפצים או אפילו נצא למסע של רכשיות בחנויות שמציעות שלל תחפושות, חג הפורים נותן לנו הזדמנות ובמה לפחות פעם אחת בשנה לצאת מההרגלים שלנו ולעשות משהו יוצא דופן ומלהיב. אפשר סתם להסתובב עם אף ליצן אדום, או להתחפש לדמות של אדם, חיה או חפץ אחרים ואולי סתם להסתובב עם כובע של מכבי אש.

יחד עם זה אני רוצה להזמין אותכם דווקא לנצל את ההזדמנות המקסימה הזו ולחשוב לרגע איזה אדם היינו רוצים להיות בחלומות הכי וורודים שלנו. עכשיו, איך האדם הזה היה מתלבש? מה היה יכול להיות בו מיוחד? מה היה כול היה לייצג אותו? איך האדם הזה היה מתלבש… עכשיו, תמצאו את מסיבת התחפושות הכי מלהיבה בעיר (מומלץ לערוך אותה בעצמכם) תצרפו לשם את כל החברים והקרובים לכם והנה עשיתם את מסיבת ה"WANABEE" הי נפלאה שיש!

מסיבת ה"וואנאבי" היא מסיבת ה"הייתי רוצה להיות" שתתן לכם ברמה המודעת הזדמנות ואפשרות לחוות קצת יותר איך זה להיות האדם שהייתם רוצים להיות… וברמה הלא מודעת תעביר מסר חד משמעי, בלתי אמצעי וחזק מאד ללא מודע שלכם – איזה חיים אתם רוצים. נשמע פשוט לא? אחד הדברים הכי יפים בעניין הוא לא רק שתמצאו את עצמכם חוגגים ושמחים באדר, מבלים ונופשים עם החברים והיקרים לכם, אלא גם תמצאו את עצמכם מתחברים לאנרגיה ומוטיבציה שיקצרו את הדרך באופן משמעותי בין מי שאתם היום לאדם שאתם הכי רוצים להיות…

עד כאן דיבורים, עכשיו… למעשים!

אשמח לקרוא כאן מה אתם חושבים ולהתראות.
חג שמח ולהתראות
יובל הרפז

מה שלא רלוונטי בחיים שלנו – לא קיים. ולכן, יש כנראה סיבה טובה וכוונה חיובית מאחורי המציאות שגם ה"זאב הלבן" וגם ה"זאב השחור" קיימים בו זמנית במציאות חיינו. הטיפ הזה מכוון לתת את האחד הכלים העוצמתיים שיש, כדי לכוון את הזאבים שנלחמים על תשומת הלב שלנו…

אם הגעתם עד לכאן, אז כנראה שגם התוכן מדבר אליכם
וגם יש לכם מה להגיד בעניין, לכן, אשמח לקרוא ולשמוע
את התגובות שלכם – כאן בפוסט.

להתראות,
יובל

הישגיות והצלחה מגיעים מהדרך בה אנו מארגנים את הבחירות והמעשים שלנו. רק שלא תמיד התוצאות הן מה שאנו מצפים להן; לחיוב ולשלילה. בכל מיקרה, האם כבר שמת לב עד כמה יש לך, כבר עכשיו, את מה שיאפשר לך להמשיך?

וונדל פיליפס, שהיה פעיל ומרצה לשחרור מעבדות בארה"ב אמר פעם: "מה זה הצלחה וכישלון? כלום, מלבד תוצאות מהן ניתן ללמוד. כלום, מלבד הצעד הראשון לתוצאות טובות עוד יותר."

אשמח לשמוע את דעתך.

להתראות
יובל

יש נוסחה פשוטה שיכולה לחולל מהפכות ולפתוח אותנו לאפשרויות רבות שאולי עד עכשיו לא היינו פתוחים אליהם.

אשמח לתגובתך.

להתראות
יובל הרפז

הנה הטיפ השני שאפשר להפיק מסיפור הזאבים.

היום, כ-18 יום לפני תחילתו של עשור חדש, איזה אפשרויות הייתם רוצים שתהיינה זמינות לכם עם תחילתה של 2010?

דרך אגב, אל תשכחו לבקר ולהצטרף לקבוצה שהרכבתי בפייס בוק: להנהיג את זאבי המחשבה.

יובל

לכל מי שראה את המצגת או קרא את הפוסט, הנה הטיפ הראשון שאפשר לגזור מסיפור הזאבים.

היה זה ג'ימס אלן שאמר ש: "כמו ששתיל נובט, ולא יכול ללא הזרע, כך כל פעולה של האדם נובעת מהזרעים הנסתרים של המחשבה". עדיין, למרות שהמחשבות יכולות לעזור לנו ביצירת משמעות לעצמנו, לסובבים אותנו ולעולם – הן עדיין לא מי שאנחנו באמת. רק משום שיש לנו את החופש לבחור בינהן, להצמד לחלקן ואפילו להשתחרר מהן, סימן שהן כמו החפצים והבגדים בחיינו – ברי בחירה, שינוי והחלפה.

היום, כ-20 יום לפני תחילתו של עשור חדש, איזה מחשבות הייתם רוצים לשתול בגן של חייכם?

יש הרבה אנשים רוצים לדעת איך להיות אדם בעל (בין היתר) אחריות עצמית, התנהגות מעוררת השראה והשפעה, יכולת קבלת החלטות מצוינת, דימוי עצמי גבוהה, חשיבה יצירתית ומוטיבציה כדי להשיג את מטרותיהם.

אבל, מרביתם, ובמיוחד כפי שהתברר מהסקר שערכתי לפני מספר שבועות, אינם מתמקדים באף אחת מהתכונות, היכולות, והעוצמות הללו (שקיימים בהם כבר עכשיו), וכנראה מקטרים על "מר גורלם" וכיצד ה"בעיות" שלהם עוצרות אותם.

אז, את הקליפ הזה עשיתי במיוחד עבור מי שהאתגר הזה מדבר אליו. (ד"א זהו הקליפ הראשון שאני מעלה בו אני מסריט את עצמי… אני מתנצל על איכות הניראות, עדיין, ורק אם מתאים לך אפשר גם לפרגן )

רק מי שעדיין לא הצטרף לרשימת התפוצה מוזמן לעשות זאת כאן:

אשמח לקרוא את התגובות שלך כאן בהמשך!
להתראות בהמשך
יובל הרפז

במאמר שהתפרסם לפני שבוע בביטאון בית הספר לעסקים של הרווארד טוען סטיבן דמאיו, אחד הכותבים היותר מעניינים לאחרונה, שהיום יותר מאי פעם סמכות מאבדת את מקומה להשפעה. אם עד היום היינו צריכים להיות ממונים לתפקיד או להיות בעלי תואר כלשהו על מנת שמישהו יקשיב לנו, הרי שהיום מנהלים ומנהיגים שיודעים את הדרך ללב האנשים ואיך לפעול גם היכן שאין להם "סמכות" מצליחים להשיג ולממש את מטרותיהם הרבה יותר בקלות.

למה אני מספר לך את זה?
פשוט, כי זה חשוב לכל מי שרוצה להשיג משהו בחיים – אם זה בעבודה, בזוגיות, בהורות או בכל מסגרת בה יש לנו אינטרס להשיג משהו. מאחר ובכל אחד מאיתנו יש מנהיג, אפשר שנתאר לעצמנו שגם אנשים רגילים ללא תיאור תפקיד בן שלוש מילים יכולים וראויים להציב מטרות נעלות, מלהיבות ומעוררות השראה, וגם לפעול להגשמתם.

ומה הם, לפי דמאיו, שלוש הדרכים לפיתוח השפעה שאינה על בסיס סמכות?
1. תנו להתלהבות שלכם מהנושא המדובר להיות מדבקת.
2. הפגינו מצוינות בלי לחפש אישורים.
3. אל תהיו יותר מדי ממוקדי מטרה וגלו סקרנות גם לדרך.

עכשיו, זה לא סוד שהמהדורה השנייה של הספרון "5 שאלות משנות חיים" ירדה משולחן העריכה,
אבל שני דברים ברורים:
הראשון, שזה כבר לא "ספרון" (כ-40 עמודי A4 ללא הכריכה, הדוגמאות והנספחים).
הדבר השני הוא שהמהדורה החדשה מייצגת מספר שינויים דרמטיים.

עדיין ישנם חמש שאלות יסוד, אבל מי שמכיר את הגירסה הקודמת, יופתע לגלות שבזכות הנסיון המצטבר, המשובים והבנות חדשות כמעט כל הטקסט שוכתב, ואפילו שאחת השאלות הוסרה לחלוטין ואחרת חדשה ומשמעותית הוצבה במקומה.

הכל נעשה מתוך מחשבה לאפשר לכל מי שיפעל לפי ההנחיות גם להתקדם להגשמת מטרותיו וגם כדי שזה יעשה בקלות ויעילות. פרטים נוספים על הספר ועל קבוצת העבודה בהשראתו שעדיין לא נפתחה )!( אעדכן בימים הקרובים.

אם הגעת בקריאה עד כאן, סימן שגם בך יש רצון לעשות צעד נוסף בדרך להשגת תוצאות מלהיבות ולהגשמת הרצונות והמטרות שבליבך. לכן, ולבנתיים, אני מזמין אותך לבדוק היכן בחייך שווה להוסיף:
> תלהבות מדבקת?
> הפגנת מצוינות אישית מבלי לחפש אישורים?
> מיקוד גם במטרה וגם בדרך ההגעה אליה באותה העוצמה?

בהצלחה ולהתראות
יובל הרפז

לפני יומיים זכיתי בעוד הזדמנות מאותם רגעים בהם נזכר עוד שנים קדימה. היה זה לאחר אלימות בין בנותיי.

לאחר שהפרדתי בין הניצים והרגעתי את הרוחות (גם שלי) ושאלתי את עצמי שוב: "איך עלי לפעול?"ואז עלתה בי התשובה: "מי שפועל באלימות הוא ילד חלש". אז, כמו שנאמר בספר זן ואומנות המלחמה: "המנצח הוא זה שלא שלף את החרב מנדנה" הסברתי כמיטב יכולתי לביתי שהרימה את ידה על אחותה את הרעיון הפשוט הזה.

הרי העוצמה שלנו נמצאת בבחירה שלנו כיצד לפעול. והפעולה הכי גדולה היא ביצירה של רעיון. אם רק היינו יודעים איך ליצור רעיון שיניע את האחרים לפעול כפי שהיינו רוצים – לא היינו צריכים אלימות – פיזית או מילולית. העובדה הפשוטה היא שהפעם היחידה בה אנו מצליחים בזה היא דרך שיתוף פעולה הבנוי על מערכת יחסים של אמון, אינטרס משותף ורצון הדדי לטפח אותו לאורך זמן.

מצד שני, כשאין לנו מילים שיכולות להעביר את המסר שלנו באופן אפקטיבי אנו נוטים לכעס, לתסכול ולאלימות כמוצא של חוסר ברירה. זהו הרגע שבו עלינו לבקש עזרה, להקשיב וללמוד איך לעשות את זה אחרת.

מה יעלה בגורלה של ביתי המכה? ימים יגידו, ובכל מקרה אתמיד.

שבוע נפלא לכולם.
יובל הרפז