בכנס, שהתקיים ביוזמת חברת Coaching Interactive והירחון "חיים אחרים" מקבוצת ,SBC בנושא "מנהיגות וביצועים בתקופות סוערות" הציע הסופר והמאמן הבינלאומי רובין שארמה ש: "כל אחד יכול להיות מנהיג, בין אם הוא מנכ"ל של חברה או מנקה רצפות, כי מנהיגות מתחילה בפנים, במי שאתה בוחר להיות."

אלו הם בדיוק הדברים עליהם אני מדבר במסמך המנוע שמאחורי מנהיגות אישית, רק למי שקרא את המאמר המתפרס ב: ifeel – "מנהיגים ללא תואר" שהתפרסם במגזין חיים אחרים, מתנה שארמה את המנהיגות בכמה דגשים שעשויים להיות לא כל כך מובנים מאליהם…

עבור שארמה הדגשים הם:

1. כל אחד יכול.
2. הדברים הכי חשובים בכל מה שעושים הוא אנשים ומערכות יחסים.
3. תהיה "כוכב" בעבודה שלך (אפשר לנקות רחובות כמו שפיקסו מצייר תמונה).
4. מנהיגות מתחילה מבפנים.
5. רצוי להשתמש במנהיגות של כדי לעשות הבדל.

לצערי הרב מרבית האנשים שהכרתי בימי חיי יפסלו את דבריו של המאסטר…לזה יש כנראה שתי סיבות – הראשונה האנשים שהיו סביבי עד היום והשנייה היא הביקורתיות, הציניות והאמונות המגבילות שמרבית האנשים מסתובבים איתם בעולם…

יותר מדי אנשים מסתובבים ביננו שחושבים שלא כל אחד יכול להיות מנהיג, שמה שהכי חשוב בחיים זה כסף, לנצח ובריאות (בסדר הזה), שמי שמשקיע שוקע, שמנהיגות קשורה לאיך אחרים מתיחסים אלינו ושמנהיגות תפקידה לעזור לאדם לישרוד ולא לעשות שינויים…

עכשיו, אני לא יודע אם זו גישה של יוצאי שואה, גישה של אנשים בינוניים שחונכו בבורות או טיפשות צרת רואי. והאמת, שזה ממש לא משנה. כל עוד אנשים לא ממש יהיו מוכנים להתבונן בחייהם ובאמונות שהם לקחו על עצמם ויהיו מוכנים להתחיל להתיחס אליהם רק כאפשרות אחת מתוך מספר אפשרויות - הם ימשיכו "לאכול מרורים" בדמות שיעמום, תיסכול, רייקנות, עייפות פיזית ונפשית, תחושת פיספוס וכו'. נשמע מוכר, הא?!

אני לא מנסה לשכנע אף אחד בכלום. כל אדם יודע מה נכון בשבילו – רק ששארמה מוסיף בדבריו את שלושת חוקי הזהב שיכולים לעזור לכל אחד לעבור מגישה של מפסידנים ניצחיים למנהיגים נאורים:

1. תמיד תחלום
2. תמיד תלמד
3. אמץ לעצמך מטרה שהיא יותר גדולה ממך

מרבית האנשים חרדים לגורלים ועסוקים באנוכיות שלהם. הרבה פחות אנשים יתנו למחשבות יותר רחבות המתיחסות לפן השיבטי, החברתי, התרבותי, המדיני, גהלובלי והקוסמי למלא אותם. הרבה פחות אנשים באמת פתוחים ללמידה (ועל כך בפוסט נפרד) והרבה פחות אנשים באמת חולמים לא ברמה של פנטזיה – אלא ברמה של חזון הנושק ליעוד האישי ולמשמעות העמוקה של הקיום שלהם ביצירה הקוסמית.

יכול להיות שיעלו בך רעיונות כאלו ואחרים איך ביכולתך לעשות כבר עכשיו משהו אחרת. אפשר שהכוונה, הנחייה והדרכה נוספים היו יכולים לתרום לך אפילו יותר. בכל מקרה – מה שעושה את ההבדל אינו רק מה שאנו חושבים, אלא מה שאנחנו עושים.

אני במקומך הייתי לוקח על עצמי התחייבות כלשהי שיכולה לקדם אותי אל עבר המטרות שלי בחיים. הייתי לוקח על עצמי משהו אחד קטן אותו הייתי מיישם כבר עכשיו או לפחות בתוך 24 השעות הקרובות.

אחרי הכל, כל הנהגה מתחילה בצעד אחד קטן, לא?!

אשמח לקרוא בתגובות כאן למטה על העשייה שראית לנכון לעשות ב-24 השעות הקרובות, או כל תגובה שתהיה נכונה לך.

להתראות
יובל הרפז

חנוכה בפתח וכולנו מקווים גם שירד סוף סוף גשם הגון.

כולי תקווה שנמצא את עצמנו בחנוכה הזה בריאים, שמחים ועם הרבה מאד אור בעיניים ובלב. הזמנים לא קלים להרבה מאיתנו, כאן בארץ ובחו"ל. אבל, זה בידיו של כל אדם להזכר שגם פעם, כשהכל נראה חסרת תקווה, היו אנשים שידעו שכל שינוי גדול מתחיל בעשיה קטנה, אבל מתמדת.

כך יכולים אנחנו גם היום. לכל מי שאיבד את מישרתו לאחרונה – הכח נמצא בחברותא. "להפסיק לחפש עבודה ולהתחיל לעבוד" הוא האינטרס של כל כולנו – של הלא מועסקים, של בני משפחותיהם, של המועסקים (כי אווירת נכאיםפוגמת באמון הציבור בשווקים הפיננסים), של המעסיקים כי כשחברה מפטרת סימן שמצבה לא מעודד ושל המדינה כי היא מרוויחה הן מבחינה כלכלית והן מבחינת השקט החברתי כאשר יש פחות מובטלים ויותר מועסקים.

הכוונה בחברותא היא לנצל את זמן דמי האבטלה, לחבור לאנשים עם תחומי עניין ועיסוק דומים וליצור חממות פיתוח עצמאיות. התמיכה ההדדית מחממת את הלב ומנחמת. החיבור של אנשים בעלי אינטרס דומה מעודד שיתופי פעולה ויצירתיות, וההזדמנויות העסקיות ותנופת העשייה יכולים להחזיר את הכבוד האבוד, ולהזרים את תנופת העשייה שכל כך חסרים למשק הישראלי והעולמי לאור קריסת השווקים הפיננסיים והקונספציות העסקיות הישנות. אפשר לקרוא לזה גם: שיתופי פעולה.

כל מציאות ובמיוחד הקשה ביותר תומנת בתוכה אינספור הזדמנויות. המשבר הנוכחי והמציאות הקשה שהוא מייצר יכולים להיות קרקע פורייה (מעבר ממציאות להזדמנות) לבחינת חלופות והנחות יסוד קודמות שלא שירתו אנשים פרטיים ואת דרג מקבלי ההחלטות בארגונים. הזדמנות זו יכולה ליצור קביעת חוקי משחק חדשים שיתוו את ההתנהלות העתידית (מעבר מהזדמנות למציאות חדשה וטובה יותר). הזדמנות זו יכולה לעזור לנו לשרטט בעיני רוחנו את חזון הימים הבאים.

אפשר שנבין מהר שרק שיתוף פעולה ומנהיגות אישית יכולים לעזור לכולנו ליצור מציאות חדשה ואפשר שיקח לנו עוד יום – יומיים. עדיין אנו יכולים לתאר לעצמו שכמו שנרות רבים עושים יותר אור, כך שירו של הרב קוק מעולם לא היה נכון יותר:

"צריך שכל איש ידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר
ואין נרו שלו בנר חברו ואין איש שאין לו נר
וצריך שכל איש ידע ויבין שעליו לעמול ולגלות
את אור הנר ברבים ולהדליקו לאבוקה גדולה
ולהאיר את העולם כולו"
הרב קוק

להתראות
יובל

יש אנשים שהם אופטימיים רציניים. הם אפילו בנו לכבוד זה אתר והקימו תנועה בין לאומית המכוונת לחינוך נוער וילדים – http://www.optimist.org/. בהחלט כוונה נאצלה – אך התכנים של אמנת האופטימים נכונה לא רק לילדים, ומבחינה רק בחלק מהמציאות.

להלן הדגשים באמנת האופטימים כפי שרשם אותם כריסטיאן ד. לארסון (Christian D. Larson) בשנת 1912 בספרו: "Your Forces and How to Use Them":

1. היה חזק במחשבותיך כך ששום דבר לא יסית אותך משלוות הנפש.

2. דבר רק על בריאות, שימחה ושגשוג עם כל אדם שתפגוש.

3. גרום לכל החברים שלך להרגיש שיש בהם משהו מיוחד.

4. התמקד בחיובי שבכל דבר וגרום לאופטימיות שבך להתממש.

5. חשוב רק על הדברים הכי טובים, עבוד רק עם האנשים הכי טובים וקווה רק לדברים הכי טובים.

6. היה נלהב מהצלחת אחרים בדיוק באותה המידה בה הנך נלהב מהצלחתך שלך.

7. שכח מטעויות העבר ודחוף ביתר מרץ למימוש השגי העתיד.

8. הקדש זמן לשיפור עצמך, כך שלא ישאר לך זמן לתת ביקורת לאחרים.

9. היה גדול מדי עבור הדאגות שלך, אצילי מדי עבור הכעסים שלך, חזק מדי עבור הפחדים שלך ושמח מכדי להרשות לצרותיך להיות נוכחים.

10. חשוב על עצמך רק טוב והצהר עובדה זו ליקום, לא בקול גדול אלא במעשים גדולים.

11. חיה באמונה שכל העולם הוא לצידך כל עוד תחיה באמת עם כל הטוב שיש בך.

דגשים 9, ו- 10 ריגשו אותי במיוחד, אך עדיין, כפי שאמרתי חסרה לי התמונה היותר גדולה.

בפוסט הקודם שלי המשווה את האופטימיסט לבעל החזון, אני מתיחס לכך שיש בהחלט הרבה מאד תועלות בטיפוח "חשיבה חיובית" אך ההדחקה וההתעלמות ממה שאינו חיובי עלולים לעורר התנגדויות פנימיות וחיצוניות בהמשך הדרך. כך שבתור התחלה זה בסדר, אך אל לנו לשכוח להפנות זמן ותשומת לב ללמוד לחבק ולהכיל גם את הצדדים שקשה לנו לקבל.

לטעמי השילוב של טיפוח האופטימיות, תוך חקר הדברים שעלולים לבלום אותנו (הצד הפסימי שבנו) וחיבור לאותה חווית חיים שהיינו מאחלים לעצמנו (חזון) היא השילוב היותר מוצלח.

אך כמו שאני תמיד אומר – אל תאמינו לי, אלא, בידקו עד כמה זה נכון עבורכם.

להתראות
יובל

לפני שלוש שנים פגשתי בספר עב-כרס שהשפיע עלי באופן יוצא דופן על כל העשייה שלי מאז. הספר שלא תורגם עדיין לעברית נקרא "עקרונות הצלחה" מאת ג'ק קנפילד, הוצאת הרפר קולינס 2005.

אחד הדברים שהטמעתי בעשייתי מאז הוא השאיפה לפעול רק כמה שיותר מתוך הערכים הגבוהים ביותר שאני יכול לחשוב עליהם. ג'ק מציג בספר את עשר הדיברות שלו לערכים המובילים להתנהלות מופתית. ימים אלו שהם לפני חג השבועות, הם ימים בהם אנו מוזמנים להתחבר לאדם האוטנטי שבנו ולבחור התנהלות יום יומית מודעת חדשה שהיא הרבה יותר רחבה, שמחה ועוצמתית ממי ומה שהיינו עד היום. הנה תרגום הטקסט המתייחס להתנהלות המופתית.

כדי שהאדם יצליח להתעלות על עצמו ולהיות אמת מידה להתנהלות מופתית, ולהיות גם מוכר ככזה, עליו להשתחרר באופן מודע מהפחדים, הדאגות והחרדות שפוגעים בדמיון ושאיפות מרבית בני האדם, ולפעול מחוץ למרחב ה"בדרך כלל" ובתוך מרחב ה"יוצא מן הכלל" של מודעות מתרחבת, יצירתיות והשגיות.

עשר הדיברות לאמות מידה להתנהלות מופתית:

1. חייה לאור הסטנדרטים הכי גבוהים של עצמך

2. שמור על כבוד בין אישי ואצילות גם תחת לחץ

3. מקד ושפר את התנהלותם של אחרים

4. פעל מתוך נקודת המבט הרחבה והגדולה

5. שפר את האיכות והתועלת מכל חוויה, גם הזניחה ביותר

6. פעל בהערכה, פרגון, כבוד, תודה ונדיבות (פעל ההפך מרשעות, רחמים עצמיים ובוטות)

7. קח אחריות על פעולותיך ותוצאותיהן

8. פעל רק מתוך צמיחה אישית ולתועלת העולם

9. הרחב את המשמעות של להיות אנושי

10. העצם את הביטחון העצמי והיכולות של אחרים

היתרון בלהיות אמת מידה להתנהלות מופתית הוא שככזה אנשים ירצו לעשות אתך עסקים או להיות במרחב ההשפעה שלך. ככזה אתה נתפש כמצליחן וכמישהו שיכול להרחיב את האפשרויות. ככזה הם סומכים עליך שתפעל מתוך אחריות, יושרה פנימית ובטחון עצמי.

כשאדם מבסס לעצמו נהלי התנהלות גבוהים יותר, לא רק שאחרים מתייחסים אליו אחרת, אלא הוא גם מתחיל למשוך אליו אחרים עם אותן רמות ערכים, הוא מוזמן למקומות בהם נהוגים הסטנדרטים הללו, והוא מתחיל ליהנות מהתועלות שהמעמד הזה מקנה.

אשמח לשמוע את דעתכם
להתראות ובהצלחה
יובל