"אני שחוק" אמר לי החבר שפגשתי במקרה בתור לתיקון הטלפון הסלולרי.

"נו, אז למה שלא תמצא את הלקוחות שאתה כן רוצה לעבוד איתם?" שאלתי.

"אין לי זמן" הוא ענה.

"למה אתה מתכוון?" שאלתי, ובתגובה הוא ענה: "את כל האנרגיה שלי אני מוציא על עבודה ושירות הלקוחות, ואין לי זמן לדאוג לשיווק או לעשות את הצעד הבא בעסק שלי." הוא המשיך בפירוט ספציפי איך אין לו רגע אחד של מנוחה, שהיקף הפעילות העסקית שלו לא מאפשר לו לקחת עוד עובד, שהלקוחות הקיימים מתישים אותו וכן הלאה…

ואז שאלתי אותו: "תגיד, אתה יודע איך מזיזים נהר?"

הוא פתח עלי זוג עיינים, כי לא הבין מה הקשר בין הדברים. אבל זרם איתי.

"מביאים דחפורים וחופרים ערוץ חדש?" שאל

"כן" עניתי "זו אפשרות טובה, "אבל יש דרך עוד יותר קלה ופשוטה."

הוא הקשיב בדריכות.

"הולכים למעיינות שיוצרים את הנהר" אמרתי "ומסיטים אותם קצת. משם הם כבר מוצאים את הדרך החדשה שמתאימה להם, והנה הזזת את הנהר."

כך גם אתה יכול לעשות שינוי בחיים… אם תחפש להשקיע המון כח, מאמץ ואנרגיה בלשנות את העסק או החיים שלך, יש מצב שתצליח, אבל במחיר מאד כבד. מצד שני, אם תעצור לרגע, תבדוק מה באמת הכי חשוב ותשקיע זמן בעצמך לשינוי הזה… כל שאר הדברים ימצאו את הדרך שלהם מעצמם, ויש מצב שהשינוי יהיה כל כך הרבה יותר קל ממה שאתה מתאר לעצמך, שתגיד "איך לא עשיתי את זה קודם"…

אז, בפעם הבאה שאתם חושבים שזה קשה לעשות שינוי או לעשות את הצעד הבא, תחשבו מה הדבר החשוב והכי משמעותי שאם תפנו אליו את תשומת הלב – שאר הדברים יסתדרו מאליהם… זה יכול להיות סדנה של העצמה אישית, שחרור מגישה לא אפקטיבית, אימון אישי או אפילו בנכונות לקחת יעוץ עסקי… וזאת בתנאי שלא תשאירו את התוכניות על המדף ליום אחר אלא תתחייבו לעצמכם לפעול, עכשיו.

הרי, איך היו נראים עכשיו החיים שלכם אם הייתם עושים את הצעד הבא בקריירה? מה זה היה נותן לכם? מה זה היה מאפשר לכם?

יום נפלא

ולחיי הצעד הבא, שלכם

יובל הרפז – אימון אישי-עסקי לצעד הבא שלך בקריירה

לתאום אימון עם 100% אחריות לשביעות רצון – 050-3551767

בוקר חדש של שנה אזרחית חדשה. להרבה אנשים, שנה חדשה מביאה איתה הרבה פעמים תקוות גדולות אבל עלולות להיות גם חששות. מעבר לעובדה שהתגובה הזו היא טבעית, החששות נובעים בד״כ מחוסר ידעה או חוסר וודאות לגבי העתיד. הדרך להשתחרר מהחששות ולממש את התקוות עוברת דרך החלטה מה אנחנו מאחלים לעצמנו, הגדרת סדרי עדיפות לביצוע ובקשה שזה יתממש (יישום).

ביירון קייטי אמרה פעם שאם האדם לא מבקש את מה שהוא רוצה אז הוא כנראה לא ממש רוצה את זה. לכן, בואו ונשים את הביישנות, ההססנות והספקנות לרגע בצד (כדי שנתחיל להתרגל לחיות גם בלי זה), נבנה לעצמנו סוג של חזון אישי, על ידי כך שנאיר לעצמנו את העתיד בכל תחומי החיים החשובים לנו ונגדיר לעצמנו מה אנחנו רוצים בצורה מדידה וחיובית,  נסמן לעצמנו סידרי עדיפות להשגתם ולוחות זמנים לביצוע.

וכדי להבטיח שהמענה יקדם אותנו בצעדי ענק ליצירת השנה הכי טובה עד היום, ערכתי כאן 7 שאלות לניצול מקסימאלי של ההזדמנות:

1. מה היה ממש מוצלח ב- 2011?
2. מה גרם לזה להיות מוצלח?
3. איך באפשרותך לעשות מזה עוד / יותר ?
4. מה הם 3 התחומים שהיית רוצה לשפר?
5. מה אתה הולך לעשות אחרת (להפסיק לחלוטין / להאציל למישהו אחר / להשתפר בעשייה)?
6. מה יהפוך את השנה הזו למצוינת מבחינתך (בכיף, סיפוק והישגיות)?
7. מה היה יכול לאפשר לזה לקרות טוב יותר ומהר יותר ובמי באפשרותך להיעזר?

את המענה מומלץ לשלב, מומלץ לסמן לעצמך יעדים מדידים המוגדרים בחיוב ומתוחמים בלוחות זמנים.

להזכירך, הגאונות והעוצמה נעוצים במעשיו של האדם,
אז, שתהיה לכם שנה אזרחית נפלאה ומוצלחת!

יובל הרפז

חברים, יש סודות. לא מאמינים? אז, תשאלו את מי שעדיין לא נמצא היכן שהוא רוצה להיות. הרי אם הכל באמת היה ידוע – היינו כבר עושים את זה לא?

עכשיו, הסוד הכי גדול שאותו גיליתי רק בגיל 25 בערך, הוא כמו שאמר פעם הסופר האנגלי צ'ארס קינגסלי – שאנו פועלים כאילו נוחיות ומותרות הן הדרישות העיקריות בחיים, בשעה שכל מה שאנו צריכים כדי להיות מאושרים הוא דבר מה שילהיב אותנו. ואני רק בגיל 25 שאלתי את עצמי מה זה הדבר שהיתי מאחל לעצמי.

עם השנים גיליתי שהדבר הזה משתנה ושיש דברים שונים שמלהיבים אותי בתחומי חיים שונים. כלומר יש משהו שמלהיב אותי ללמוד, אנשים שמלהיב אותי להיות איתם, משהו שמלהיב אותי לעשות כמקצוע, ספר שמלהיב אותי לכתוב, מקום שמלהיב אותי לגור בו, מקום מלהיב לבקר בו וכן הלאה.

לפעמים מצאתי את עצמי הולך לאיבוד בדרכי כי שכחתי מה חשוב לי, התרגלתי לתחושות השיגרה ופעלתי באופן אוטומטי. לפעמים סתם היה לי קשה לקום אחרי "נפילה" או אי הצלחה כלשהי. בכל מקרה – כאשר לא ידעתי לאן אני רוצה להגיע חשתי עצבנות, בילבול ותחושה של ביזבוז זמן וזה במקרה הטוב. במקרה הגרוע מי שמביט לא להיכן שהוא רוצה להגיע שלא יתפלא שהוא מגיע למקומות שהוא לא רוצה להיות בהם…

והכי גרוע הוא שבגלל שבמציאות אין מצב של ריק – אז כאשר אנחנו לא פועלים בהתאם לרצון שלנו אנו מופעלים על ידי רצונות של אחרים. וזה משהו שלא הייתי מאחל אפילו לשונאים שלי כי האובדן הכי גדול בחייו של אדם הוא כאשר אין לו בעלות על הבחירות שלו.

הכלי שאני משתמש בו על מנת לתכנן את החיים שלי ושאני משתמש בו לפחות אחת לחצי שנה – מזכיר לי כל פעם מחדש את סדרי העדיפויות שלי, וזה נותן לי מסגרת עשייה לפחות לחצי שנה קדימה. אחד הדברים הנפלאים בכלי הזה הוא שבעזרתו אני יוצר הבנה ברורה גם למודע וגם ללא מודע שבי מה זה "דבר מלהיב" עבורי ומה אני בעצם מאחל לעצמי.

מי שעבר איתי אימון אישי או קנה את הספר 5 שאלות משנות חיים קיבל ממני את הכלי הזה. על רגל אחת מדובר על עריכת "רשימת תשוקה" (שבאפשרותך לערוך אפילו עכשיו) של מה שהיה מלהיב אותנו להיות, לעשות או להשיג ויצירת סדרי עדיפות להגשמתה.

אם היית רוצה כלים נוספים שקשורים להשגת יעדים, באפשרותך לקנות ממני את ספר 5 השאלות או להרשם לאתר של ערן שטרן (ניתן להקיש על השם ולהגיע לקישור) ולקבל גישה מיידית לערמות של טיפים על השגת יעדים. האתר שלו כולל בין היתר וידאו על השגת יעדים, דו"ח מיוחד על 12 הסודות של משיגי היעדים ועוד. מאד מומלץ.

אם אתם רוצים לקבל משוב על רשימת התשוקה שלכם, אתם מוזמנים לרשום אותה כאן בתגובות לפוסט, ואשמח לסייע לכם. רשימות במייל לא תתקבלנה.

להתראות
יובל הרפז

לפעמים תיכנון באמת עוזר.

אבל, מי שרוצה להבטיח לעצמו לעשות את המקסימום כדי להשיג את מה שהוא מאחל לעצמו, כדאי להקשיב לאנשים הנכונים. חלקם מאד הישגיים, חלקם עוסקים באימון אישי ועסקי וחלקם מנהיגים, כשהפעם בחרתי להביא את הדברים בשם אומרם. כי אם את חמשת נקודות המפתח הללו להצלחה מיישמים המצליחנים, אז כנראה שכדאי גם לכל אחד אחר לקחת לתשומת לב… נכון?

הנה עוד תוספת משמעותית איך לעשות את השנה הקרובה להכי טובה שאפשר…

אשמח לשמוע מה אתם חושבים על הדברים בתגובות.

להתראות ובהצלחה
יובל

כשהאדם משנה את עצמו עולמו משתנה. כמה שהתרגיל הזה נראה פשוט וקל כך הוא נוגע בנימים הכי עמוקים של המודע והלא מודע. מתאמנים וחברים שהכניסו אותו לחייהם ידעו לספר לי על ההשפעות מרחיקות הלכת שהוא פתח בפניהם. כי כאשר אנו נמצאים בקבלה עצמית, אנו מפעילים את הזרימה הטבעית של החיים, והפוטנציאל משתחרר.

הנה גם ההזדמנות שלכם להשתמש במרכיב הסודי לצמיחה, התפתחות אישית והצלחה.

עכשיו, אשמח לשמוע איך התרגיל הזה תרם גם לכם

להשתמע
יובל הרפז

לפני שאספר לכם על הצעד ההתפתחותי הבא שלי לשנת 2011 והילך ואיך זה יכול לתרום לך בחיים, אני רוצה להגיד תודה. תודה לכל מי שקנה, קרא, הגיב ופעל בהתאם לספרים, המאמרים והסיפורים שכתבתי במהלך 6 השנים האחרונות. תודה למאות האנשים שהתאמנו איתי עד היום 1:1. תודה לכל מי שהשתתף בסדנאות שערכתי, בהרצאות האינטרנטיות והאזין להקלטות. תודה לכל מי שהיה עד היום ברשימת התפוצה שלי. המקום והמשמעות שלכם בחיי היו מעצבים, מאתגרים, מקדמים ומעשירים.

עכשיו, אי שם לפני שש שנים כשהתחלתי לכתוב את "חזון לשם שינוי" ו"מיקוד פנימי לשם שינוי" אפשר להבין עד כמה היה לי חשוב להתמקד בפנימיות האדם כמנוע ליצירה חיצונית. מה שאף אחד לא יודע זה שהיו גם טיוטות לשני ספרים נוספים: "חשיבה יצירתית לשם שינוי" ו"שיתופי פעולה לשם שינוי". השניים האחרונים מעולם לא הבשילו, כשהאחרון היה הכי פחות מבוסס. אבל, מסתבר שדווקא הוא, קיבל בשלוש השנים האחרונות המון תשומת לב עד כדי כך שהחלטתי להפוך אותו למוקד עשייתי הבאה.

כמובן שההחלטה לא הגיעה ברגע אחד, וזה כמה חודשים טובים אני מסתובב עם המחשבה לעשות את המעבר ותוך חיפוש התזמון הנכון. ואז נתקלתי במשפט מעניין של כותב אלמוני שאמר: "הדרך האולטימטיבית להתפתחות אישית עוברת דרך הקמה של עסק". וכששאלתי את עצמי איך אני יכול לתרום באופן משמעותי לנושא, הבנתי איך דרך שיתופי פעולה, תחום אותו אני חוקר בשלוש השנים האחרונות ובמיוחד במחודשים האחרונים, ניתן לחבר בין עשייה שיווקית והתפתחות אישית באופן האידאלי.

פרט חשוב ומשמעותי הוא שלפי תחושת הבטן שלי שיתופי פעולה בכלל ושיתופי פעולה עסקיים בפרט הולכים להיות המנוע העסקי והחברתי המובילים במאה ה-21. רק בזמן שאתם חושבים על זה, יהיו אנשים שישאלו את עצמם האם אני הולך להמשיך ולעבוד עם אנשים שאין להם עסק. אז התשובה לכך מורכבת, מאחר ואני לא חושב שאנשים פרטיים, יוכלו כרגע להרשות לעצמם לשלם את המחיר לשעת אימון רגילה איתי. מצד שני, אנשים שיש להם עניין לקדם את העסק שלהם דרך יצירה או שיפור שיתופי הפעולה שלהם, או אנשים שמעוניינים לפתח את נושא שיתופי הפעולה בחייהם, יראו איך ההתערבות שלי תהיה ההשקעה הטובה ביותר לעומת התפוקה והתוצאות שהם ישיגו כתוצאה מכך.

בשבועות הקרובים אזמין את כל מי שברשימת התפוצה להצטרף לרשימה חדשה המכוונת להעצמה והתפתחות אישית ועסקית דרך שיתופי פעולה עסקיים. מי שיצטרף אלי יגלה הזדמנויות חדשות ונפלאות איך לשדרג את העשייה העסקית והחברתית שלו. מהאחרים ניפרד כידידים בחיבוק חם ובברכת בהצלחה.

בקישור זה ניתן להצטרף לדף המדריך לשיתופי פעולה עסקיים מוצלחים שפתחתי בפייסבוק ללחוץ "Like" ולהזמין חברים.
בקישור זה ניתן להתרשם מהבלוג החדש שת"פ עסקי מוצלח.

זהו, לעתה.
אשמח לתגובתכם.
יובל הרפז

זה נורא קשה להיות פוליטיקאי. אני יכול לזכור את פניו של אריק שרון לאחר ביקור ניחומים אצל אנשים שאיבדו את יקיריהם בהתקפת טרור. הוא היה טרוד על דברי הכאב שהופנו אליו באופן אישי על ידי המשפחה. מצד שני, בצורה קצת בלתי נתפסת ולמרות היותו ראש ממשלה באותה העת, הוא צעד אל עבר מכוניתו לאחר הביקור מלווה בשומרי הראש, זחוח ונחוש כהרגלו. לא הייתי מתחלף איתו בעד שום הון שבעולם. מצד שני, היה בו משהו שלמדתי להעריך – היכולת להקשיב לדברי אחרים, לתת לזה מקום כלשהו בתודעה ובאותה הנשימה לפעול באופן שקול וקר בהתאם לעקרונות שמנחים אותו.

זה מזכיר לי גם את יוסי "טפלון". הוא היה איתי בסדיר ו"טפלון" היה הכינוי שלו כי לא משנה כמה בחורות היו אומרות לו לא, הוא תמיד היה יוצא מזה וממשיך הלאה בקלילות. היכולת הזו של הרבה פוליטיקאים וגם של יוסי טפלון היא יכולת אנושית שלא רק מאפשרת למי שמיישם אותה להתמודד עם דחייה והתנגדות בצורה יעילה אלא מאפשרת לשמור על מוטיבציה, מיקוד ועשייה בהתאם לעקרונות שלנו גם בתנאים קשים.

לא מזמן, באחת משורות הסטטוס בפייסבוק כתבה בחורה על אדם שנגש אליה באירוע מקצועי, פרגן לה על המקצועיות שלה ובנאותה נשימה הוסיף: "אבל, חבל שאת שמנה". התגובה שלה, כך היא אומרת, הייתה תדהמה שבעקבותיה היא פשוט הסתובבה והתרחקה מהאדם. הסיפור הזה גרף אחריו מאות תגובות. מעבר לנורמות המגדר, כבוד האדם וכישורי התקשורת הבין אישית ששורת הסטטוס הזו זעזעה – היא שיקפה יכולת מאד מסוימת של הכותבת בנוגע ליכולת שלה לקבל ביקורת.

התגובה שלי לסטטוס הייתה: "…יש סיפור על בודהה שהגיע אליו אדם שלא רצה להקשיב לו וקלל אותו ללא הרף. לבסוף כשעצר לרגע לנשום שאל אותו בודהה: תגיד, אפשר לשאול אותך שאלה? כן, ענה המקלל. האם קרה פעם שמישהו נתן לך מתנה שלא רצית לקבל? האיש חשב לרגע וענה: כן. אם כך, המשיך בודהה, גם אני לא מקבל את המילים שלך.

…זה בהחלט לא נעים כשאנשים מנגנים על מקום שעדיין קשה לנו להשלים איתו בתוכנו. רק שימי לב שהציפייה שלו לא לפגוש נשים נפלאות ומוצלחות ושנראות שונה ממה שהוא היה רוצה שהן תראינה, דומה לקושי שלך לצפות שלא תפגשי באנשים קטנים, אנוכיים ונבזים.
תודה על השיתוף של האירוע – זו הזדמנות לכולנו להתעלות על עצמנו."

אחת מהטכניקות שמאפשרת קבלה של ביקורת באופן יעיל ותורם מזמינה לדמיין את דברי נותן הביקורת במרחב דמיוני (כמו בסרט) ובמרחב אחר של זיכרונות אנו יכולים להעלות את כל הערכים והעקרונות שחשוב לנו לפעול על פיהם. בהשוואה ביניהם, תוך הודיה למוסר המסר על הפניית תשומת הלב לנושא המדובר, אנו יכולים לראות מה משותף ומה שונה ולקחת החלטה בהתאם למה שהכי נכון לנו. חשוב לשים לב שאת כל שיקול הדעת יש לעשות כאשר אנו מנתקים עצמנו מהחוויה על ידי התבוננות והקשבה מרוחקים כמו בסרט. היכולת להסתכל על האירוע מהצד היא הכרחית ומשמעותית לקבלת החלטות נכונה.

פרופ' דניאל כהנמן, הפסיכולוג הישראלי זוכה פרס נובל בכלכלה אמר פעם ש: " שום דבר בחיים אינו חשוב כפי שהוא נדמה לנו בשעה שאנחנו חושבים עליו". לכן בפעם הבאה בה אנחנו שומעים ביקורת כדאי שנזכור שהמשמעות שאנחנו נותנים לביקורת היא הרעל היחידי שיש למילים שאנחנו שומעים.

להיום אני מזמין אותך לענות לעצמך על השאלה הבאה:
איך היו נראים החיים שלך ואיך היית פועל/ת בתוכם ללא הכמיהה לאהבה, אישור והערכה?

אשמח לקרוא כאן את התגובות שלכם.
להתראות
יובל הרפז

"אתה לא יכול להצליח" אמר לי פעם קרוב משפחה. עכשיו, אם הייתה בעולם אולימפיאדה למשפטים הכי מרעילים והרסניים שהיקרים לכם יכולים להגיד לכם אז המשפט הזה היה תופס מקום טוב בשלישיית הגמר. יש חכמים שאומרים שבבסיס של כל מעשה ומחשבה אנושיים יש כוונה גבוהה טובה, רק בין כוונה לתוצאה יש הרבה פעמים פער עצום.

כך יוצא שאנחנו עשויים להיות חשופים לרעל מנטאלי בחיי היום יום דרך דבריהם של הקרובים לנו, דרך אמירות של אנשים מקריים, דרך כותרות בעיתונים ודרך דבריהם ומעשיהם של מובילי דעה. יש דרך לנטרל רעלים שכאלו ולהתחבר דווקא למורעלות פנימית וחיובית שיכולה ליצור תוצאות מקדמות, תורמות ומשרתות.

מי לא מכיר את תחושת הדחייה, העלבון והאשמה בעקבות דברים של אחרים?! רק לפני שנדבר על מיקוד במהות הרוחנית של האדם כמנגנון התעלות מעל האתגר כדאי שפשוט ניצור סביבה בטוחה ותומכת. יש מצבים בהם ניתן לשכנע ולהשפיע על הסובבים אותנו. רק שמניסיוני מרבית האנשים שחווים סביבה לא תומכת הם אנשים שהתקשורת הבין אישית האפקטיבית שלהם עדיין לא מפותחת דיו, לא יודעים עדיין איך לקבל ביקורת ומרגישים עדיין קורבן של הסביבה, הנסיבות והעולם.

שיפור התקשורת הבין אישית הוא פרק גדול שעומד בזכות עצמו. היום אני רוצה להתמקד דווקא בדרך אחת פשוטה ואחרת לשינוי העוצמה של ההשפעה המרעילה של האנשים שסובבים אותנו. ניתן לשנות את הסביבה שלנו – לא דרך שינוי האחרים בחיינו אלא דרך בחירת האנשים שהיינו רוצים להיות במחיצתם.

אנשים שמקיפים את עצמם בסביבה "מרעילה" הגורמת להם להרגיש חשדנות, נחיתות, בושה, אשמה או בידוד ביחס לעצמם ועולם – רוב הסיכויים שבמקרה הטוב התוצאות בחייהם יהיו עבורם מאכזבות. מצד שני, אנשים שיקיפו את עצמם בסביבה "מטפחת" הכוללת אנשים שיוצרים ומעודדים אמון, עצמאות, יוזמה, חריצות ואחווה רוב הסיכויים שהתוצאות במיוחד עבורם תהיינה מעצימות, מעשירות, משמחות ומקדמות.

"אבל, מה נעשה אם אלה הם בני המשפחה שלי?" היא שאלה שיכולה לעלות אצל חלק מאיתנו. והתשובה שלכך היא אולי לא תמיד קלה אבל די פשוטה: כדאי לצמצם את מידת הזמן וההשפעה שלהם על חיינו דרך חיבור לאנשים אחרים שכן היינו רוצים להיות בחברתם, עד לרגע שהתוצאות שלנו ישקפו גם לציניקנים ולספקנים הגדולים ביותר בין מכרינו שגם נחישות ומיקוד ברוח האדם היא אפשרות מזיזת הרים לא פחות מדחפורים של קטרפילר.

בייננו, הרי אין משהו שהאדם לא באמת יכול לעשות בהתאם לחוקי הפיזיקה. אשתי אמנם מרבה לשאול אותי אם אני יכול לתלות כביסה. זו לא שאלה של יכולת – זה שאלה של סדרי עדיפות, תכנון (תשתית) ועשייה ממוקדת ויעילה. הרי, מדי יום נוספות דוגמאות למצבים שנראו בלתי אפשריים בעליל ובכל זאת נעשו. עיוורים שרצים מרתון, אנשים קטועי גפיים שמטפסים ואנשים שמצליחים למכור קרח אפילו לאסקימוסים. לכן, שאלת היכולת אינה רלוונטית אלא רק מידת הבחירה של האדם במיקוד שנכון לו.

אז, שלוש השאלות שאני מזמין אתכם לענות עליהן להיום הן:
1) מי הם חמשת האנשים שהייתם רוצים לבלות איתם פחות?
2) מי הם חמשת האנשים שהייתם רוצים להיות במחיצתם יותר?
3) מה אתם מתכוונים לעשות בעניין?

בפוסט הבא בסדרה אדבר על הדרך האפקטיבית לקבל ביקורת וזה שלאחריו אדבר על שלושת העקרונות שיכולים לאפשר לכל אדם להתחבר לעוצמה הרדומה שבו ולהתעלות מעל לאתגרי החיים על בסיס יום-יומי.

אשמח לקרוא כאן את התגובות שלכם.

להתראות
יובל הרפז

לכל הבאים בשערי הבלוג, חבריי, בני משפחתי ואנשי כל העולם:

שנה טובה

אני מאחל לכם ולבני ביתכם שנה טובה ונפלאה!

שנזכה לממש בה את הידע, היכולות והכישורים שלנו
לתועלתנו האישית, לטובת האנשים היקרים לנו ולטובת העולם כולו.
שנעשה את זה באהבה, בשימחה וקלילות,
ושנרווה נחת, בריאות והצלחה מכל פועלנו.

בברכה
יובל הרפז

שלום חברים,
מהיום המדריך המפתיע לחילוץ עצמי מבורות בחיים ובעסקים זמין להורדה.

הפצת המסמך הסתיימה כרגע.
תודה לכל מצטרפים, הקוראים והמגיבים.
לקבלה ספציפית נא לפנות אלי במייל.
תודה.

המסמך הקצר בן 7 העמודים, מתאים לכל מי שרוצה לדעת מה נדרש ממנו כדי להיות מסוגל להתגבר על "בורות", "קירות", "מחסומים", "בלמים", "ערפילים" ושאר אתגרים שעשויים לצוץ במהלך הדרך שלו להשגת המטרות שחשובות לו. המסמך כתוב בלשון קלילה ומשועשעת, כי חשוב לא רק להשיג את המטרות אלא גם ליהנות תוך כדי – מהדרך. הוא הזדמנות טובה גם להכיר עוד קצת את עשייתי כמאמן אישי.

אשמח לקרוא כאן בתגובות את דעתכם עליו וגם אם יש לכם רעיונות לדגשים נוספים שיכולים להצטרף למה שכבר כתוב בו.

להתראות
יובל הרפז