מה שלא רלוונטי בחיים שלנו – לא קיים. ולכן, יש כנראה סיבה טובה וכוונה חיובית מאחורי המציאות שגם ה"זאב הלבן" וגם ה"זאב השחור" קיימים בו זמנית במציאות חיינו. הטיפ הזה מכוון לתת את האחד הכלים העוצמתיים שיש, כדי לכוון את הזאבים שנלחמים על תשומת הלב שלנו…

אם הגעתם עד לכאן, אז כנראה שגם התוכן מדבר אליכם
וגם יש לכם מה להגיד בעניין, לכן, אשמח לקרוא ולשמוע
את התגובות שלכם – כאן בפוסט.

להתראות,
יובל

הישגיות והצלחה מגיעים מהדרך בה אנו מארגנים את הבחירות והמעשים שלנו. רק שלא תמיד התוצאות הן מה שאנו מצפים להן; לחיוב ולשלילה. בכל מיקרה, האם כבר שמת לב עד כמה יש לך, כבר עכשיו, את מה שיאפשר לך להמשיך?

וונדל פיליפס, שהיה פעיל ומרצה לשחרור מעבדות בארה"ב אמר פעם: "מה זה הצלחה וכישלון? כלום, מלבד תוצאות מהן ניתן ללמוד. כלום, מלבד הצעד הראשון לתוצאות טובות עוד יותר."

אשמח לשמוע את דעתך.

להתראות
יובל

יש נוסחה פשוטה שיכולה לחולל מהפכות ולפתוח אותנו לאפשרויות רבות שאולי עד עכשיו לא היינו פתוחים אליהם.

אשמח לתגובתך.

להתראות
יובל הרפז

הנה הטיפ השני שאפשר להפיק מסיפור הזאבים.

היום, כ-18 יום לפני תחילתו של עשור חדש, איזה אפשרויות הייתם רוצים שתהיינה זמינות לכם עם תחילתה של 2010?

דרך אגב, אל תשכחו לבקר ולהצטרף לקבוצה שהרכבתי בפייס בוק: להנהיג את זאבי המחשבה.

יובל

לכל מי שראה את המצגת או קרא את הפוסט, הנה הטיפ הראשון שאפשר לגזור מסיפור הזאבים.

היה זה ג'ימס אלן שאמר ש: "כמו ששתיל נובט, ולא יכול ללא הזרע, כך כל פעולה של האדם נובעת מהזרעים הנסתרים של המחשבה". עדיין, למרות שהמחשבות יכולות לעזור לנו ביצירת משמעות לעצמנו, לסובבים אותנו ולעולם – הן עדיין לא מי שאנחנו באמת. רק משום שיש לנו את החופש לבחור בינהן, להצמד לחלקן ואפילו להשתחרר מהן, סימן שהן כמו החפצים והבגדים בחיינו – ברי בחירה, שינוי והחלפה.

היום, כ-20 יום לפני תחילתו של עשור חדש, איזה מחשבות הייתם רוצים לשתול בגן של חייכם?

התמונה באדיבות www.iditarod.com

לפני שנתיים וחצי הרכבתי מצגת המסבירה את העקרון שעומד מאחורי "להנהיג את זאבי המחשבה". לפני מספר ימים החלטתי לפתוח קבוצה בפייסבוק שמטרתה ליצור קהילה שרוצה להיטיב את חייה דרך הנהגת זאבי המחשבה… ולכן אני מעלה שוב את תוכן המצגת – והפעם בפורמט שניתן לפתח סביבו דיון… אשמח לדעת מה אתם חושבים על זה…

סיפור זאבי המחשבה

בואו נדמיין שאנו נמצאים בקוטב הצפוני, ושאנו שם, עם מזחלת הרתומה לשני זאבים. לפנינו ומאחורינו מדבר של קרח. עכשיו, בהנחה שאנו יודעים להיכן מועדות פנינו, כל שנותר לנו הוא להנחות את הזאבים למשוך את המזחלת, לא?!

כן, אבל, איך הם יעשו זאת אם כל אחד מהם מושך לכיוון אחר? איך נצליח להוביל את עצמנו אם כל אחד מהם רב עם השני על תשומת הלב שלנו עד כדי ביטול האחר? כך, גם הרבה אנשים מוצאים את עצמם בחיי היום יום שלהם נסחפים תחת שטף זאבי המחשבות, הרצונות והכוונות הנלחמים על תשומת ליבנו. לפעמים המחשבות הללו אפילו סותרת אחת את השנייה, ולפעמים אנו עלולים אפילו לאבד את התמונה הגדולה או את הזיהוי של מה שחשוב באמת.

את התחלת הפתרון גיליתי באגדה שהתגלגלה לתיבת הדוא"ל שלי לפני מספר שנים.

באגדה מספר סבא אינדיאני לנכדו כי בלבו של כל אדם נאבקים שני זאבים. האחד הוא הזאב השחור האחראי על החשדנות, העצב, הכעס, המחסור, הכאב, העלבון, הבושה, האשמה, הבלבול, הפזיזות, הנחיתות, התלותיות, הקנאה, השנאה, הבדידות, הקיפאון והייאוש שבלב. הזאב השני הוא הזאב הלבן האחראי על של האהבה, השמחה, החמלה, התקווה, האֵמון, האומץ, התבונה, הנדיבות, היושרה, היוזמה, הבהירות, האינטימיות, הסבלנות, היצירתיות והשלמות שבלב.

הנכד שנבהל, מיד שאל: "סבא, ומי מהזאבים מנצח?" "המנצח הוא זה שאתה בוחר להזין" ענה לו הסבא.

ההזנה היא פעולה שאנו עושים ובונים לאורך זמן. זה לא מטה קסמים. אם בכל יום נתמיד להזין את האחד ולא את השני, האחד יתפתח, יתרחב וימלא את ליבנו, והשני לעומתו יצטמצם, יקטן ואפשר שאפילו כמעט ויעלם. אך, חשוב להבין שלשניהם יש מקום ולשניהם יש תפקיד, ולכן חשוב להזין את שניהם במידה הנכונה.

ומה היא המידה הנכונה? שאל הנכד.

ענה הסב: תדע בדיוק מתי רצוי שהאחד יוביל ומתי רצוי שהשני יוביל, אם רק תזכור ש: מי שלא מפחד כנראה מפספס משהו, ומי שלא נהנה ממה שהוא עושה, כנראה שהוא אינו פועל מספיק טוב.

כלומר, כל אחד יכול? שאל הילד.

נכון. המשיך הסב. כל אחד יכול להנהיג ולהוביל את הזאבים שבליבו. אחרי הכל, היה זה הפילוסוף יום שחי במאה ה-18 שאמר: "הלב אומר לך להיכן ללכת והשכל יאמר לך איך להגיע לשם".

ומה הם הנתיבים האפשריים להתקדמות?
ישנם שלושה נתיבים להנהגת הזאבים:
1. שימחה (המהות הטבעית)
2. השראה (ההקשר הפנימי)
3. עשייה (ההקשר החיצוני).

נתיב השמחה:

זהו נתיבו של עוצמת הרגע הזה. ההולך בנתיב זה מוזמן לזכור לנשום ולהיות נוכח כאן ועכשיו. זהו רגע שמזמין אותנו להיות נוכחים ושלמים עם שיפוט העבר ומשוחררים מציפיות העתיד… לנשום ולנשוף, לעצום את העיניים ולהתמקד בגוף הפועם והמתרחב… זהו רגע בו אנו מוזמנים להריח פרח, לחייך, לצחוק ולהתמלא בפרפרים, לשיר, לקפוץ ולרוץ… לרקוד ולהתבונן בזריחה שעולה ובשקיעה שנושקת… ללטף, לאהוב ולהגיד פשוט תודה על כל מה שיש בנו, לנו וסביבנו… ולדמיין מי היינו יכולים להיות ולעשות אם פשוט היינו שמחים ומאושרים בלי סיבה, כאן ועכשיו.

נתיב ההשראה:

בלי ההשראה כל אבן תראה כהר וכל אופק יהיה בלתי מושג. ולכן, רק היום נתבונן ונקשיב ביושרה ובבהירות על עצמנו: בכישורים וביכולות שלנו, כי בכל אדם יש גאונות וייחוד. נבחין ברצון ובהעדפות ובתשוקות האמיתיים, בגלל הסקרנות לדעת מאין באנו ולאן אנו הולכים. ונחקור את הגישות והאמונות שלנו כי מה שאנו מבחינים בו הוא אינו המציאות האמיתית.

נתיב העשייה:

כל מה שאנו יודעים, מבינים וחושבים הוא מאד חשוב אך חסר משמעות ללא העשייה. ולכן, אנו מוזמנים לנקוט פעולה דרך תכנון, מסגרת ושיטה – כי מי שנכשל בתכנון מתכנן להיכשל. נפעל מתוך טיפוח והעצמה של תקשורת בין אישית בונה, מועילה ותורמת, ונפעל מתוך פעולה, למידה, אומץ ונחישות.

בימים הקרובים אפרט על הנחות היסוד שעומדות מאחורי הגישה הזו.

אשמח לקרוא את התגובה שלך.
להתראות
יובל

יש הרבה אנשים רוצים לדעת איך להיות אדם בעל (בין היתר) אחריות עצמית, התנהגות מעוררת השראה והשפעה, יכולת קבלת החלטות מצוינת, דימוי עצמי גבוהה, חשיבה יצירתית ומוטיבציה כדי להשיג את מטרותיהם.

אבל, מרביתם, ובמיוחד כפי שהתברר מהסקר שערכתי לפני מספר שבועות, אינם מתמקדים באף אחת מהתכונות, היכולות, והעוצמות הללו (שקיימים בהם כבר עכשיו), וכנראה מקטרים על "מר גורלם" וכיצד ה"בעיות" שלהם עוצרות אותם.

אז, את הקליפ הזה עשיתי במיוחד עבור מי שהאתגר הזה מדבר אליו. (ד"א זהו הקליפ הראשון שאני מעלה בו אני מסריט את עצמי… אני מתנצל על איכות הניראות, עדיין, ורק אם מתאים לך אפשר גם לפרגן )

רק מי שעדיין לא הצטרף לרשימת התפוצה מוזמן לעשות זאת כאן:

אשמח לקרוא את התגובות שלך כאן בהמשך!
להתראות בהמשך
יובל הרפז

זו היא ברכת השנה טובה שלי. תהנו.

אשמח לקרוא כאן את התגובות שלכם וגם אם תעבירו את הקישור הלאה.

ומי שמעוניין בהגשמת מטרות, פיתוח האותנטיות שלו ולדעת איך לייצר יותר תועל לעצמו ולאחרים
אבל, עדיין לא ברשימת התפוצה, מוזמן להצטרף ולהיות מעודכן בזמן אמת על ההתפתחויות.

להתראות
יובל הרפז

שלום חברים,
הסקר שקיימתי בעשרת הימים האחרונים בבלוג לימד אותי שמרבית האנשים שענו עליו חשים שהבעיה הכי גדולה שלהם בהגשמת מטרות היא:
דחיינות.

אמנם התחרות היא צמודה עם "חוסר הידיעה איך להשתחרר ממה שבולם", אבל בינינו, סעיף "חוסר הידיעה" הוא קרוב משפחה מאד קרוב של הדחיינות. כי הרי הדחיינות יכולה להיות הביטוי של חוסר הידיעה איך להשתחרר, לא?

לכן, אני הולך לעשות שלושה דברים:
הראשון, הספר "חמש שאלות משנות חיים" מהדורה 2.0 שישוחרר לקהל הרחב אחרי החגים מכיל פרק שלם שעוסק בתחום השחרור, וארחיב על זה בשבועות הקרובים.

השני, מי שירכוש את הספר יקבל לא רק סל מדהים של כלים והנחיות איך להגשים מטרות אלא  גם מאמר בונוס מיוחד עם כלים לשחרור מדחיינות.

השלישי, הוא קישור שהרבה מאד מאמנים, מנחים ומומחים למיניהם לא היו רוצים שתראו! זהו קישור לשיחה שמקיימים שלושה אנשים שכל אחד מהם הוא אגדה בזכות עצמו, בנושא הדחיינות: פרנק קרן, ג'והן ריס ואנטוני רובינס. ותאמינו לי – מה שאנטוני רובינס חושף שם – הוא בעצם "הגביע הקדוש" בכל מה שקשור בהגשמת מטרות, שחרור מדחיינות והנעה לעשייה. אני יודע כי חוויתי, עשיתי וליוויתי גם אחרים בתהליך דומה. לצפייה בראיון – לחץ כאן.

דרך אגב, מי שעדיין לא הצביע יכול עדיין להשפיע.
לצפייה והצבעה בסקר – לחץ כאן.

תרגישו חופשי להגיב כאן בבלוג.

להתראות
יובל הרפז
פיתוח עסקי ושיווקי למוצרי תוכן באינטרנט
הנחייה, אימון ופיתוח מצוינות ומנהיגות אישית בחיים ובעסקים.
לתאום אימון היכרות ראשון וללא התחייבות:
טל' נייד: 050-3551767

מודולים לאימון אישי:
> סטרטר העוצמה הפנימית
> פיתוח והגשמת החזון האישי
> תקשורת שיווקית ממגנטת
> מנוף שיתופי הפעולה
> תהליכי המשך בהתאמה אישית

למצטרפים אלי בפייסבוק – לחצו כאן
למצייצים איתי בטוויטר – לחצו כאן

שלום חברים ותודה שהגעתם.

באחד מהסרטים המצויירים שצפיתי בהם בתור ילד הייתה גם דמות הבולדוג האימתני שרודף אחרי החתול הערמומי. החתול תמיד היה מתגרה בו ויושב לו בנחת מסדר את ציפורניו בדיוק סנטימטר מעבר לתחום השרשרת שלצוורו של הבולדוג. בכל פעם שהחתול היה מתגרה היה הבולדוג רץ, מרייר ונובח, ותמיד נתקע היכן שהשרשרת בלמה אותו, כפי שרק סרטים מצויירים יכולים להמחיש.

כך עד שיום אחד נעמד הבולדוג מול החתול כשהשרשרת בידיו ואמר לחתול: "גם השרשרת הכי חזקה בעולם תלויה בכוחה של החוליה החלשה שלה" ובנקישה קלה פרץ את השרשרת. השלב הבא היה סוף הסרט בו נראו חתול בורח, כלב נובח ושקיעה רומנטית באופק.

עכשיו, כדי שנוכל לדעת איך להשתחרר ממה שבולם אותנו רצוי שנדע קודם – מה זה יכול להיות, נכון?! לכן, אשמח לקבל ממך את שלוש האפשרויות שהכי נכונות לך מתוך הרשימה הבאה, אשר בולמות אותך בהגשמת מטרותיך. אם יש לך העדפה עיקרית שאינה מופיעה ברשימה אשמח לקרוא אותה בתגובות ולהתייחס בהתאם.

הסקר הוא אנונימי ואינו מבוסס על מדגם מייצג. עדיין, מעניין איזו תמונה יכולות התשובות של הגולשים כאן לתת לכולנו, ואולי  כך אוכל גם אני לדעת היכן לשים את הדגש בתכנים הבאים בבלוג.

תודה על שיתוף הפעולה ולהתראות.
יובל