נפתחה ההרשמה לסדנת האימון האינטראקטיבית ליצירת עתיד רצוי:
סטרטר העוצמה הפנימית
שתתחיל בתאריך: 23 במאי 2010 בשעה 19:30.

במשך 7 שבועות נפעל לאור המהדורה השנייה והעדכנית
של הספר "חמש שאלות משנות חיים" מפרי עיטי:

נוסיף לזה משימות שבועיות, וידאו טיפים,
6 הקלטות של דמיון מודרך
ומפגש משוב שבועי, וירטואלי וקבוצתי.

בסדנה שבה עד 8 משתתפים תתקיים בנוחות הבית,
כאשר כל החומרים מגיעים במייל, ואת המפגש המשוב השבועי
נערוך בסיוע של מיקרופון ואוזניות.

זה כמו להעלות את יכולת השגת המטרות שלך
לרמת דיוק לייזר, להוסיף לה טורבו סטרואידים
ולהכניס אותה לשיוט אוטומטי בין כוכבי
כי "בסך הכל" נתחבר למשאבים הפנימיים
ונזהה הזדמנויות פעולה רדומות…

לעדויות ולפרטים נוספים ניתן להציץ בבלוג הסדנה:
http://starterpnimi.wordpress.com/the-workshop/
וכמובן שאפשר ליצור איתי קשר ישיר.

להתראות
יובל הרפז

האם ידעת שעל ידי ניסוח, מיקוד והגדרה נכונים של מטרות באפשרותך להשיג את כל מה שליבך חפץ?

זה כך, לא בגלל שכל אדם בלי יוצא מהכלל הוא הרבה יותר ממה שהוא חושב. זה כך, לא כי לכל אדם יש מתנות מולדות שממתינות לו להביא אותם לידי ביטוי. זה כך, לא בגלל שאני אוהב לראות אנשים נדלקים על העשייה שלהם, מגלים את התשוקה המתעצמת שלהם ומתעוררים לחוות את האדם שהם היו רוצים להיות. זה כך, מבחינתי, כי ראיתי ועשיתי את זה מספיק פעמים כדי להאמין שזה יכול לקרות אצל כל אחד.

ורגע אחרי ההתלהבות בטח תבחינו במחשבות ציניות, ספקנות וביקורתיות שנכנסות לתמונה, כגון: "אולי לא – כל – מה שאני רוצה…" או "הנה עוד הבטחה מבוססת סיסמאות" או "נראה אותך מביא שלום, מחזיר שבויים ועושה צדק חברתי".

אלו הן מחשבות טבעיות של אדם שלא יודע עדיין איך לעשות את זה. הן בדיוק סוג המחשבות שעלולות לעלות בנו שנייה אחרי שנאחל לעצמנו את ברכות יום ההולדת, כאשר נחליט להתחיל בדרך חדשה, כאשר נשאף לנסח לעצמנו חזון ויעוד או אפילו כאשר סתם נערוך לעצמנו רשימת מטרות להשגה לשבוע הקרוב.

מחשבות הביקורת, הספק וחוסר האמון נמצאות אצל כולנו. רק שההבדל בין האנשים שמצליחים להשיג מטרות גדולות כקטנות ובין האנשים הנמשכים לאמונות תפלות, קיצורי דרך ותרופות פלא נבובות בדמות נוסחאות "הסרט הסוד" הוא ההבדל שבין התייחסות להצבת מטרות כאל תחביב ובין התייחסות אחראית, שקולה, שאפתנית ומכוונת מטרה.

לפני מספר ימים ראיתי באחד הפורומים רשימת מטרות שכותרתה: "כתיבת חזון שבועי – הבטחה לשבוע מוצלח". עכשיו, נגיד שלא היה כאן שימוש מוטעה במונחים ולא הייתה כאן הבטחה ריקה מתוכן המבוססת בבורות. נניח גם שמפרסם ההנחייה לא רשם "תתלו את הרשימה במקום בו תוכלו לראות אותה מדי יום ובסוף השבוע תופתעו כמה השגתם"… נניח שאכן הכותרת הייתה מדויקת ויצרה קרקע מתאימה לזריעת זרע של הצלחה.

עדיין, לא יכולתי שלא להצטער על כך שרשימת המכולת שהופיעה בהמשך הייתה מתכון בדוק איך לא להשיג מטרות, איך לטפח תחושות נחיתות ואיך להוציא שם רע מאוד לתחום ההתפתחות האישית, פשוט כי ניסוח המטרות היה חובבני, במקרה הטוב.

בינינו, האם הייתם ממשיכים לעשות משהו שלא עובד?! כנראה שלא.
ונגיד שכולם מסביבכם היו אומרים לכם שזה כן עובד, מה אז הייתם עושים?

אני מניח שהייתם מגלים את הכעס בתוככם יוצא החוצה או מוצא לעצמו קורבן תורן… רק לידיעתכם – זה מה שקורה כאשר אנחנו מבססים את ההתנסות שלכם על מידע חובבני, חסר אחריות ומטעה. אמנם, הצלחות מקריות תמיד קורות, רק נראה אתכם מבססים עליהן את החיים שלכם, את העסק שלכם, את הבריאות שלכם, את הזוגיות שלכם… נראה לי שאין הרבה אנשים שיהיו מוכנים לעמוד בתור הזה, נכון?

לכן, אם מצד שני, הייתם רוצים לא רק להתחיל ולהשיג את התוצאות להם אתם מייחלים, אלא גם להתחיל ולפעול ביעילות ולהפוך לאדם שבליבכם אתם יודעים שאתם יכולים להיות – אז הגיע הזמן לקחת אחריות על החיים שלכם, להשתחרר מכל מה שלא משרת אתכם יותר, לשפר את מה שנדרש ולפעול באופן מכוון, מבוקר ושיטתי.

הנה 5 שאלות לכל מי שרוצה לדעת איך להפסיק להיות חובבן ולהתחיל לבנות את העתיד שהוא ראוי לו:

1. מה אני רוצה?
2. מה המדד להצלחה שלי?
3. מה עלי לשפר כדי להשיג את המטרה?
4. ממה עלי להשתחרר כדי להיות מסוגל להשיג את המטרה?
5. על מה אני מתחייב כדי להשיג את המטרה?

רוצים לדעת עוד על המהדורה החדשה של ספר חמש השאלות ועל הסדנה האינטראקטיבית המלווה אותו?
פרטים נוספים בימים הקרובים.

אשמח לקרוא כאן את דעתכם
להתראות
יובל

מכירים את זה שלפעמים קשה לנו להגיד, לעשות או להחליט משהו כי אנחנו פוחדים להיכשל? מכירים את זה שלפעמים, אפילו שהכל ממש טוב, עדיין היינו רוצים עוד קצת ביטחון עצמי? אז, למרות שמה שהרבה פעמים מבדיל מצליחנים מאנשים שמדשדשים 
זה חוסר ביטחון עצמי, עדיין, אפילו מצליחנים שמחים לקבל ממנו עוד טיפה.

כי עם ביטחון עצמי אנו יכולים להתמיד במטרות שלנו עד להשגתן, בכל מקום ובכל זמן…

עדיין, המושג הזה "ביטחון עצמי" הוא נכס חמקמק שהרבה אנשים מרגישים בחסרונו, והיו שמחים להחזיק ממנו עודפים במחסן. לכן ובשביל זה החלטתי לעשות באופן חד פעמי ויוצא דופן מפגש אינטרנטי חווייתי, המבוסס דימיון מודרך קליל וכייפי ושמכוון לעזור לכל אדם להתעורר ולהתחבר לעוצמת הביטחון העצמי שבו.

המפגש שיתקיים ביום שני הקרוב 10 במאי, בשעה 19:30 בערב, יארך כשעה עד שעה וחצי, בנוחות הבית שלך, בסיוע אוזניות, מיקרופון ומחשב עם חיבור לאינטרנט, ויהיה פתוח רק ל-12 אנשים הראשונים (!) שישריינו את מקומם – ישירות אצלי.

המפגש יענה על השאלות הבאות:

1. מה זה ביטחון עצמי?
2. למה חשוב לטפח ביטחון עצמי?
3. מה ביטחון עצמי יכול לאפשר לנו?
4. איפה מוצאים ביטחון עצמי?
5. 3 דרכים הכרתיות לחיזוק ביטחון עצמי
6. ותהליך חווייתי ועוצמתי, מבוסס דמיון מודרך, לשחרור בטחון עצמי נמוך והתקנת ביטחון עצמי גבוהה.

האחרונים שחוו תהליך דומה דיווחו על תחושת מתיקות, שחרור, ביטחון ושימחה
שמילאו אותם גם לאחר מעשה. אבל, אני לא מתחייב לתוצאות כאילו או אחרות,
 כי כל אדם שונה מרעהו ונמצא בנקודת פתיחות והתחלה שונות.

ובכל זאת, אם מעניין גם אותך לגלות עד כמה החיבור לביטחון עצמי יכול לתרום לך עוד יותר בחיים, אז ניתן לפנות אליי במייל.

להתראות

יובל הרפז

בכל יום אני שומע אנשים המדברים בזכות החלומות, השאיפות והתקוות שבליבם. זה תמיד מזכיר לי את אותה שאלה שנשאלתי על ידי הורי מתוך שעשוע "מה אתה רוצה להיות כשתהיה גדול?". כמובן שכוונתם הייתה טובה, אך מאחר והם לא ידעו לכוון אותי להשיג מטרות, השאלה בעצם עיגנה אצלי את הגישה שאני ילד התלוי בחסדי הוריו ושהפער בין המקום בו אני נמצא ובין השאיפות שלי לא ניתן לגישור.

כן, מטרות הן שעשוע חביב שמסעיר את מוחנו ומפרה את דמיוננו. אבל גם אם נניח שאנו יודעים להגדיר מטרות בצורה יעילה, עדיין, כדי להגשים אותן נדרשת עשייה המורכבת לטעמי משני חלקים: ההוצאה אל הפועל ואש פנימית. רק שכאן יש לי בשבילכם עובדה לא כל כך נעימה: מרבית האנשים פשוט מותנים לא להשיג את המטרות שלהם…

ממש כמו קטר הרכבת, שכדי לרכב על המסילה ולמשוך אחריו את הקרונות, הוא צריך גלגלי ברזל חזקים, בוכנות ומנוע לסובב אותם. עדיין, אף גלגל במכונה לא יזוז ממקומו ללא הבערה של המנוע הפנימי. ללא הבערה הפנימית, אש האנרגיה הניצתת או החלטתו של האדם להזיז הרים אף מטרה לא תוגשם, גם אם אפילו סלולה לפניו הדרך. יותר מכך אותה פתיחות פנימית, נחישות וחיבור ובחירה ברצון מקנים עוצמה פנימית שיכולה לסלול דרכים אפילו במקומות שהן לא היו קיימות קודם.

ג'וזף קמפבל אמר על זה פעם "כשהאדם עוקב אחרי השראת האושר העילאי שבו, דלתות יפתחו במקומות בהם לא היו קודם לכן דלתות"

עדיין, הרבה מאד אנשים מוצאים את עצמם כמו ברכבת מהגיהניום בה האש היא דווקא בחוץ ולא בפנים. הם נאבקים עם בחירת כיוון, דרכים למימוש מטרות, תנאי מציאות מגבילים, פחדים וקשיים אחרים – על בסיס יומי. לטעמי הרבה מזה קורה בגלל שפשוט הם מתמקדים בבעיות ולא בהזדמנויות ובמיוחד בגלל שהם לא רגילים להעביר את תשומת הלב שלהם לעוצמה הפנימית שבוערת בהם בלי התניה. יותר חמור מכך מרבית האנשים מתנים את השמחה והאושר שלהם בתוצאות ובנסיבות חיצוניות, כשלמעשה הם לא רק מכשילים בכך את השגת המטרה שלהם, אלא הם גם מפחיתים בערכם, מתמכרים לסיפוקים מידיים, מעודדים ביטחון עצמי נמוך וחיים בחוסר סיפוק, מתח ופיספוס. נשמע מוכר?

אבל, אפשר אחרת!

כי כל מי שרוצה להשיג מטרה משמעותית בחייו – חשוב שידע איך להתחבר לעוצמה הפנימית שבו, לשמחה ולאושר בלתי מותנים ורק אחר כך יבדוק עד כמה ואיך נכון להשיג את מטרות חייו. תארו לעצמכם איך זה היה לחיות ממקום של עוצמה?! איזה בחירות הייתם לוקחים? איזה עשייה הייתם עושים? איזה איכות הייתם מייצרים? על זה אמר פעם הרבי נחמן מברסלב "אתה נמצא במקום בו נמצאות מחשבותיך. ודא שמחשבותיך נמצאות במקום בו אתה רוצה להיות."

ביום ראשון הקרוב, ל"ג בעומר, שהוא יום המסמל את החיבור לאש הפנימית כמייצרת מציאות אני מתכוון לעשות הכרזה ששווה לחכות לה, ואני מתכוון לצרף לה גם צ'ופר שיוכל לעזור לך להתחבר לעוצמה הפנימית… כדאי להיות זמינים.

אבל, כרגע הייתי שמח לקרוא כאן:
איך היו יכולים להראות החיים שלכם אם הייתם מתחברים לעוצמה הפנימית שלכם?

להתראות
יובל הרפז

"יש!!!!!!!!!!!" אני מתאר לעצמי את הזוכה התורן בלוטו, שואג. אבל זה תמיד מזכיר לי את הפעלולים הללו בקרקס כשאדם הופך לקליע אנושי. מעיפים אותו באוויר עשרות מטרים לתוך רשת ביטחון בצד השני של הזירה. אבל ההבדל הגדול הוא שבמקרה של הלוטו אין שום רשת ביטחון וכמו שהוא מגיע בבת אחת לפסגה כספית – כך הוא עלול לצנוח כמו ציפור שמוטת כנפיים בחזרה לקרקע המציאות – פשוט כי הגיע לשם בלי ללמוד איך להפעיל אותן.

תעשיית השגת המטרות (ספרים, קלטות, סדנאות, מאמנים ומנטורים שונים) שמכוונת אדם להשיג מטרה כזו או אחרת דומה הרבה פעמים לאותו תותח. יש לה את האמצעים לאפשר לאדם להגיע למטרה מוגדרת ולהקפיץ אותו להשיג אותה. היא מושכת הרבה תשומת לב, היא מקדשת את המטרה, מאפשרת עשייה ותוצאות יוצאות דופן, אבל, הרבה פעמים מתעלמת בכוונה מהתמונה הרחבה יותר.

הנה כמה מהבעיות שעלולות להיווצר עם השגת מטרה באופן יוצא דופן:

1) כשהאדם מגיע אל המטרה הוא לא יודע איך להמשיך הלאה בלי ליפול. הרבה פעמים כשאנשים מסיימים תהליכי שינוי יש להם נפילת אנרגיה, חוסר מיקוד, וחזרה לדפוסי התנהגות ישנים.

2) האדם יודע איך להשיג את המטרה אבל הוא לא יודע איך להשיג מטרות אחרות. זה בד"כ קורה כאשר האדם בוחר להשיג מטרה מוגבלת ומצומצמת שלהשגתה הוא מקבל סט של כלים. הוא לומד איך להפעיל כלים אבל הוא לא לומד ערכים.

3) האדם עלול לחשוב שהשגת המטרה הייתה בזכות התותח (המאמן או הסדנה) ולא בזכותו שלו. זה בד"כ כאשר הוא לא מבין את העוצמה והיכולות שלו, וכאשר לא מעודדים אותו לפתח עצמאות ושיקול דעת. זה עלול לקרות גם כאשר הוא לא משיג את התוצאה המבוקשת – ואז הוא פונה לגישה המאשימה אחרים והמסירה מעצמו אחריות.

4) האדם עלול לבחור מטרה "נמוכה" מדי ולהשיג אותה, כי אז הוא עדיין לא יגלה, יתאמץ או יאמין שביכולתו להיות ולהשיג הרבה מעבר למה שהוא חושב.

5) בהשגת מטרה עלול האדם לחוש חוסר נוחות משום שהוא יוצא מתחום הנוחות שלו. בכך הוא עלול לגלות נטייה לייצר התנהגות חדשה והרסנית שתגרום לו לאבד את מה שהשיג – מאחר והוא ירצה לחזור ולהיות במקום שמוכר ובטוח. זה קורה הרבה פעמים בתוכניות להורדה במשקל, ברווחים כספיים גדולים וקלים ואפילו בהשגת בן / בת זוג…

6) יש מסגרות שהשגת המטרה נראית כמו להכניס בולדוזר לערוגה קטנה. זה אולי מאפשר לשתול עץ אבל כל מה שמסביבו עלול להיחרב בדרך. שיקול דעת "אקולוגי" הוא קריטי והכרחי.

7) יש אנשים שהמטרה שהם מגדירים לעצמם – אינה מטרה מוסרית, חוקית או מכבדת את זכות האחר לחופש ביטוי, ביטחון, דעה או עצמאות.

הרבה פעמים מסתמכות מסגרות השגת המטרות על "השכל הישר" ו"שיפוט בריא" של האנשים הנעזרים בהן. עדיין המסגרות הללו מפעילות באופן מאד משמעותי את הסמכותיות שלהן ומבקשים מהאנשים "להתמסר" לתהליך תוך הסרת "ביקורתיות", "שיפוטיות" ועצמאות. יש בזה הגיון, אבל שוב, חשוב לעשות את זה מתוך כבוד לאדם, העצמת הפתיחות ללמידה, הגמישות וקבלת החלטות שקולות וללא פגיעה באיזון מערכות החיים שאינן קשורות להשגת המטרה הספציפית.

כמו כן, מומלץ למי ששוקל להשתתף בתהליך השגת מטרות – לבדוק עד כמה התהליך מקדם אותו להשיג ולהגשים את שאיפת חייו העיקרית, ועד כמה זה יכול לאפשר לו להיות אדם הרבה יותר מפותח, גמיש, יצירתי, שמח וחופשי, כך שהוא יוכל להפעיל את הכלים שהוא מקבל בכל זמן ולכל מטרה גם לאחר תום תקופת ההכשרה. כך האדם יכול למצואת עצמו בגבהי הישגיות חדשים, והוא בעצם מגלה שיש לו כנפיים המאפשרות לו להתעלות לכל פסגה חדשה.

באופן כזה יכול האדם לגלות שהוא הרבה יותר ממה שהוא חושב, שהשגת מטרה כזו או אחרת אינה שיא העולם, אינה מותנית במנטור, מדריך או שיטה חיצוניים וכי מה שחשוב הוא להפוך את השגת המטרה לאמצעי בדרך למימוש והגשמה עצמית. או, כמו שאמר לפני 200 שנה רופא בשם אוליבר וונדל הולמס "הכי נפלא בעולם הינו לא היכן אתה נמצא, אלא להיכן אתה מתקדם".

אשמח לקרוא את דעתך בנושא
ומומלץ גם לשתף במדיה החברתית.

בהצלחה ולהתראות
יובל הרפז

אחרי כמעט חמישה חודשי תיכנון ושלושה שבועות לאחר פתיחת הקבוצה "לצאת מחוץ לקופסא – לזוגיות" בפייסבוק, יוצא סוף סוף לדרך המפגש החווייתי הראשון.

הנכם מוזמנים ביום שישי הקרוב, 16 באפריל בשעה 16:45
הינכם מוזמנים לאירוע מס' 2: יום שישי, 28 במאי 2010 בשעות 16:45 – 19:00
בגן לאומי חוף השרון שנקרא:

איך להדליק את כפתור האושר
כנקודת פתיחה לזוגיות?

אם אמרתם לעצמכם פעם ש"אם יהיה לי בן זוג אהיה מאושרת?" או "אם תהיה לי בת זוג אהיה מאושר?" אז כנראה שככה בישלתם לעצכם את הדרך לזוגיות… מאד בעייתית!
אבל, אם הייתם רוצים להתחיל ולהבין למה, ואולי אפילו לעשות את הצעד הראשון והמשמעותי להשתחרר מהמלכוד… אז אירוע זה הוא בשבילכם!כל מי שרוצה ליצור לעצמו זוגיות בלי לפחד מלאבד אותה, עם יותר תחושות מיצוי, אותנטיות וחופש להיות מי שאתם באמת, אז כדאי לכם להצטרף אלינו ביום שישי הקרוב ולגלות איך לגרום לזה לקרות, על המצוק המדהים שבגן לאומי חוף השרון.

בזמן שהפריחה במצוק הכורכר בשיאה, נתכנס בנקודת תצפית מרהיבה, נשב על מחצלות למול נוף עוצר נשימה ונגלה איך להפעיל את כפתור האושר שלנו בלי התנייה.

בגלל תזמון זמן שקיעת השמש עם תכני האירוע נשמח לפגוש אתכם בשעה- 16:45 ונתחיל ב-17:00 בדיוק. מאחרים יפספסו אותנו מאחר והתפתחות שלבי המפגש תלויים אחד בשני.

במהלך השעתיים נקיים בין היתר:

• דיונים על התלות ההרסנית שבין אושר וזוגיות
• תרגילים והתנסויות חווייתיים לפתיחת אפשרויות חדשות ולשחרור מהתלות
• נכיר אחד את השני קצת יותר
• ונערוך דמיון מודרך בו ניצור את כפתור האושר האישי שלנו

ההשתתפות באירוע יוצא דופן זה היא תמורת 65 ₪ בלבד ומוגבלת ל- 20 איש בלבד.
לכן, כדאי להזדרז ולתאם הגעה גם עם קארין בטל': 054-6633548, וכל הקודם זוכה.
מי שיאשר את הגעתו טלפונית יקבל הסבר הגעה מדויק.

אנו מקווים למזג אוויר ידידותי. עדיין, כדאי שתביאו איתכם פתיחות לחוויה אחרת, סקרנות ללמוד עוד משהו על עצמנו, בגדים חמים (במידה ויהיה קר) ונעליים גבוהות (יש הליכה קצרצרה בשביל לא סלול). אנחנו מצידנו נדאג לאירוע מרגש, פוקח עיניים ומהנה כולל כיבוד קל.

להתראות
קארין אביבי ויובל הרפז

"אני לא יכול לעשות את מה שאתה אומר" הוא משפט שגורם לזאבים שלי להשתולל בראש. זה במיוחד מוציא אותי משלוותי כשאני שומע אותו בזמן שאני יושב לי בנחת עם משפחה וחברים סביב מנגל משודרג כשסלטים עשירים מונחים על השולחן ועשן השיפודים נושא איתו את ריח התבלינים הרחק וגבוהה…

מה בסך הכל רציתי? להעביר בנחת ארוחת צהריים משפחתית בלי להתנצח עם אף אחד? אבל, פנייה ישירה שכזו הזמינה אותי להוריד את מפית האוכל מהצוואר ו"להפוך את הקערה" שהבחור הכין לעצמו עם כל הלב.

"אז, אם הבנתי נכון, מה שאתה אומר זה שאתה מכיר את כל הסיסמאות, אבל אתה לא באמת יכול ליישם אותן?" הוא הנהן בראשו. "תשמע" המשכתי, "זה טבעי. רק לפני שאסביר לך איך לעשות את זה אחרת…" עצרתי לרגע יצרתי איתו קשר עין ושאלתי, "איזה צבע אתה הכי אוהב?" הוא היה קצת מופתע, חשב רגע לעצמו וענה לי בפשטות: "כחול".

"יופי!" המשכתי, "אז, מה שאתה מתאר, זה מצב שבו אתה עושה את מה שאתה עושה, אבל באופן מאד מוגבל. זה כמו לצייר את מה שאתה רוצה רק עם צבע כחול. זה בטח הרבה פחות מרשים מאשר אם הייתה לך נגישות לכל הצבעים והגוונים, לא?" "ברור" ענה הוא. "זהו! שמה שאמרת מקודם מוכיח דווקא ההפך!"

לפי המבט שלו ראיתי שהוא קצת מבולבל. להיות מבולבל זו התחלה נפלאה למי שרוצה לעשות שינוי. כי מי שמאד בטוח בעצמו ומבוצר בעמדה שלו – לא ישאל את עצמו איך ניתן לעשות משהו אחרת מתוך כוונה לפעול בנידון.

"למה אתה מתכוון?" הוא שאל אותי. "אולי מצד אחד" המשכתי אני, " אתה חושב שזה יהיה יותר מרשים לצייר את מה שאתה רוצה בהרבה צבעים. מצד שני ובפועל אתה נאחז במה שעשית עד היום כמו בצבע אחד ומצהיר באופן נחרץ שזה כל מה שאתה יכול לעשות. אבל, לפני שתגיב, אפשר לשאול אותך שאלה שתענה עליה בכנות?" הוא שוב הנהן.

"בזמן שאנחנו פה בנחת, האם אתה שם לב איך התפתחות במודעות שלך קורת ממש עכשיו?… כי בזמן שאנחנו כאן, מקשיבים אחד לשני וצופים במה שקורה סביבנו יש מצב שנחוש בעוצמה של הנוכחות בתוכנו, כבר עכשיו. שם לב?" הוא הביט בי והנהן בסקרנות.

"אז, הנוכחות הזו עושה את מה שהיא עושה מתוך כוונה חיובית כלשהי… שום דבר שתעשה לא באמת נובע מתוך כוונה להזיק או להרע…. אולי, בפועל לפעמים התוצאה היא הרסנית. עדיין, יש שם תמיד איזו שהיא כוונה חיובית שמניעה את התהליך… וכשאתה אומר שאתה "לא יכול לעשות" משהו, זה לא בגלל שאתה באמת חושב ככה. אלא, אתה כנראה מאמץ את הגישה הזו פשוט כי זה משרת אותך בדרך כלשהי.

כך, תוך שאתה שם לב לכוונה החיובית, היותר עמוקה… או אולי זה ייקח לך עוד רגע לעכל את זה… אפשר שתראה איך מה שעשית עד עכשיו היה רק כמיטב יכולתך. ובזמן שאנחנו מדברים יש מצב שתבין… שלמרות הכל העשייה שלך עד כה יותר פגעה בך מאשר קידמה… ואולי יש מצב בו תזהה דרך להגמיש את הגישה ולבדוק איך זה שתעשה משהו קצת אחרת יכול לקדם אותך עוד יותר…

אני לא מבקש ממך לצייר לעצמך את מה שאתה רוצה בכל גווני הקשת ממש עכשיו, אלא פשוט רק להוסיף קצת יותר גוונים לכחול… כמו למשל תכלת וסגול… ותבדוק… איך אתה יכול לעשות משהו אחרת, ואיך זה הולך לתרום לך – אולי היום, אולי מחר ואפילו כבר בימים הקרובים."

לקחתי אוויר ונתתי לו לסדר לעצמו את המחשבות. לא תמיד יש פתיחות. לא תמיד יש הקשבה. אבל, תמיד כשנוגעים ומגרים את העוצמה הפנימית, הנוכחות שבפנים מתחילה להתעורר… גם אם זו רק המחשבה שאם מוסיפים עוד צבע לדמיון שלנו אומר שהחיים הם הרבה יותר עשירים, גמישים וברי השגה מסיפור של "שחור לבן" או צבע אחד…

אשמח לקרוא כאן את המחשבות והתגובות שלכם.

יובל הרפז

אם המדבר יכול להיות ירוק, מלא במים ופורח,
אז סימן ששינוי הוא לא אגדה.

מדבר, אשלים ומי שטפונות זורמים בסמוך לחצבה - פסח 2010

שיהיה לך ולבני משפחתך חג שמח, כשר ופורח
ותודה על ביקורך כאן.

להתראות בהמשך
יובל הרפז

בזמן שאני כותב שורות אלו, אני עדיין נרגש לקראת הבאות ומנסה להבין איך הצלחתי לשכנע את קארין לעשות את זה. אבל ההזדמנות לעשות טוב לאנשים יש לה כנראה אפקט מדבק. כי אחרת אני לא יכול להבין איך היא אמרה בכזאת קלות "ברור, קדימה".

אני לא יכול לדעת אם כל אחד יוכל לזהות מיד את כל הדרכים שאירוע כמו זה יכול לעזור לו – אבל, למרות ששמרתי את הרעיון הזה קרוב קרוב במשך כמה ימים עד ששחררתי, אני מתאר לעצמי שלכל מי שימשיך לקרוא כאן הלאה יש לפחות משהו אחד שהוא היה רוצה להשתחרר ממנו…

זו אולי השנה הרביעית ברציפות שעמותת רוח טובה עורכת יום של מעשים טובים, אבל זו הולכת להיות הפעם הראשונה שלי ושל קארין אביבי (מאמנת, מנחה וטריינרית NLP פעילה ומשובחת) שאנחנו הולכים להרים ביחד פרויקט שכולו יצירת טוב. החלטנו שביום שלישי 16.3.2010, הבא עלינו לטובה, נערוך מרתון של הנחייה אישית ליציאה מחוץ לקופסא שכולו במטרה לעשיית טוב ושהכנסותיו יועברו לעמותת "ל.א. לחימה באלימות נגד נשים"!

האירוע הזה הוא לא עבור כל אחד. בשבילי זה הולך להיות יום קסום בפארק, בו אביא לידי ביטוי את הכישורים, היכולות והנסיון שלי בהנחיית אנשים אל מעבר לבדרך כלל. עבורך או עבור מי שלדעתך זה מתאים לו, המפגש יכול אולי לעזור להשתחרר מתחושות מאתגרות של מציאות קיימת ולקבל הבנה, בהירות ומיקוד מלהיבים לגבי האפשרויות, המשאבים והפעולות שעומדות לרשותנו ואולי אפילו להתחיל וליצור מציאות מרגשת וחדשה.

עכשיו, לפני שמזדרזים ומחייגים לתאום פגישה, חשוב להבין שהאירוע הזה, שאנחנו קוראים לו "מתחילים לצאת מחוץ לקופסא" הוא הסנונית הראשונה של אירועים ופעולות שאנחנו מתכוונים לערוך ביחד. עדיין, המרתון ביום שלישי זה, הולך להיות היחיד שהכנסותיו יתרמו במלואן לעמותה שמטרותיה לסייע לנשים מוכות, ולו רק בזכות היוזמה הברוכה של עמותת רוח טובה וידיעות אחרונות.

כך, שמי שלא פגש בנו עד היום לפגישה אישית 1:1 ורוצה להתחיל וליצור מציאות חדשה, להשיג עוד יותר או סתם רק ליצור פריצת דרך בתחום המקצועי, בתחום הזוגיות או בכל תחום אחר, מוזמן לשריין את קובית הזמן שלו.

למרות שמפגש אימון אישי 1:1 חד פעמי איתי או עם קארין עומד בדרך כלל על 400 ₪, ביום ג' עלות מפגש הנחייה אישי היא רק 50 ש"ח שיתרמו במלואם לעמותת ל.א.

אז, אני לא יודע אם התועלת של המפגש הזה עבורך ברורה לך כבר עכשיו, או שהיא תתבהר לך לאחר שריון הזמן שלך, אבל כל הקודם זוכה פעמיים: גם בקבלת אימון / הנחייה אישי עורר השראה במחיר סימלי וגם בתרומה למאבק באלימות נגד נשים.

אנחנו הולכים לערוך את המרתון החל משעה 11:00 ועד 21:00. המפגשים יערכו במרחב פארק הירקון קרוב לתחנת רכבת ת"א צפון. נביא איתנו הרבה שימחת עשייה והקשבה ובנוחות של שמשייה בחיק הטבע העירוני, כיסאות מתקפלים ושתייה קלה נעניק הנחיות אישיות ולפי תיאום מראש. כל פגישה היא באורך של 45 דקות, ואנו מבטיחים חוויה מחוץ לקופסא…

לתיאום הפגישה ולקבלת פרטים מדויקים על מקום המפגש ניתן לפנות לקארין בטל': 054-6633548.

אנחנו יודעים שחוויה מאירת עיניים ומחוץ לקופסא היא משהו שצריכים לראות, לשמוע ולהרגיש ולכן, יום שלישי הקרוב הוא ההזדמנות שלך לעלות על הרכבת שתיקח אותך להיכן שהכי נכון לך בחיים.

נשמח לפגוש אותך ואת הניצוץ ההתחלה החדשה בחייך
ונשמח לעזרתך להפיץ את המסר הלאה.

להתראות
קארין אביבי ויובל הרפז
צוות "מתחילים לצאת מחוץ לקופסא"

היה לי סיוט. חלמתי שהייתה לי שיחה מעניינת עם אבא של אחת מהחברות של אחת מבנותיי. הבנות עדיין בגיל בית ספר, ואנחנו, האבות, הסתבר גם כן קרובים אחד לשני בגיל. מה שהתברר בהמשך הוא ששנינו דומים הרבה יותר מכפי שזה נראה על פני השטח.

אחד הדברים שבלט במיוחד בשיחה שלנו זו התחושה שאנשים אחרים ובעיקר מעסיקים פוטנציאלים לא מעריכים מספיק את ניסיון, הכישורים והידע שצברנו עד היום. בנוסף, כל יום נכנסים לשוק העבודה אנשים חדשים, ופתאום זה נראה כאילו כל האנשים שמראיינים היום לעבודה הם צעירים מאיתנו, שמעיזים להציע לנו תנאי עבודה של טירונים. פתאום כל צוציק שקיבל תפקיד מרשה לעצמו לדבר כאילו הוא כבש את האוורסט. ולמרות הניסיון המקצועי, נקודת המבט הרחבה והחושים המדויקים שפיתחנו עם השנים – הם, הטירונים, מרשים לעצמם להתנשא, לזלזל ולבטל את מה שיש לנו לתרום להם…

ואז התעוררתי. אני בהחלט יכול לראות איך יכול להיות מצב בו אנשים מרגישים לא מוערכים. אני בהחלט יכול לראות מצב בו אנשים במיוחד מגיל 40 והילך מרגישים איך נגמרה להם הקריירה ואין להם לאן להמשיך ולהתפתח בתחום שלהם. אני יכול לראות איך יכולים להיות מצבים בהם האחריות של להחזיק משפחה, בית רכב ושאר טכנולוגיות מודרניות עלולים להתגלות כאבני רחיים על הצוואר ולא סימן של הצלחה, חופש ושימחה.

אבל, אני יכול גם לראות איך מי שמבחין דווקא בכל זה שכח שהוא הרבה יותר ממה שהוא חושב, וכי ובאיזה מקום לאורך הדרך הוא כנראה לקח את הפנייה הלא נכונה. חשוב להבין שזה לא אשמתו. זה לא אשמתו שהוא לא ירד בתחנה הנכונה. זה לא אשמתו שהוא הגיע לסף הערכה כל כך נמוך. זה לא אשמתו שהמרירות מסנוורת היום את עיניו. זה לא אשמתו שפשוט לא היה לו את המידע המתאים בזמן המתאים.

לפני יותר מ-20 שנה, במהלך לימודי בבית הספר התיכון הפגנתי כישורי משחק תיאטרלי יוצאי דופן. לא פעם שאלו אותי חברים ומורים, ובמיוחד לאחר מופעים בית סיפריים, למה אני לא נמצא בבית הספר לאומנות: תלמה ילין, ובמיוחד במגמת המשחק. התשובה שתמיד עניתי הייתה שזה כך מאחר ואבא שלי לא ידע אחרת.

היום, אני יודע שאבי עשה באמת כמיטב יכולתו. אך זה לא היה הדבר היחידי שהוא לא ידע, והיו הרבה פניות בדרך שלי שהייתי יכול לעשות אחרת. עדיין, לבכות על חלב שנשפך זו אחת האיוולות הגדולות ביותר שיכול האדם לעשות לעצמו ולאחרים. כי כמו שאחד החברים שלי אוהב להזכיר לי תמיד על אחד השיעורים הכי חשובים שלמד פינוקיו לפני שהפך לילד אמיתי הוא ש: "זה לא משנה כמה רחוק הלכת בדרך, אתה תמיד יכול לשנות כיוון".

איך שאני רואה את זה, דווקא לאותם אנשים שצברו קילומטראז', פרספקטיבה וכישורים חדים יש מתנה שלאחרים אין. בייננו, עם איזה דשן היינו רוצים להזין את הגינה שלנו? עם חצץ שאך זה נחצב או עם תערובת עשירה? לפני שנענה, חשוב לזכור שלשניהם יש מקום ולשניהם יש תפקיד. אך מאחר וזו הגינה שלנו והיינו רוצים בה את הטוב ביותר, אני מניח שיש אנשים שאולי היו שמים מצע של דשן ואולי היו אחרים שגם היו מוסיפים מעליו חצץ כדי להגן מרוחות והתפזרות…

בכל מקרה, כאשר אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים במקום בו לא היינו רוצים להיות, תמיד יש לנו אפשרות להציב לעצמנו כיוון חדש, ולשאול את עצמנו כמה שאלות מפתח מקדמות ואפילו להיעזר באנשים שיש להם את המידע המתאים ולא להסתמך רק על מה שחשבנו שאנחנו יודעים. ויפה שעה אחת קודם.

אם הגעת בקריאה שלך עד כאן,
אז, אשמח גם לקרוא את התגובה שלך לפוסט.

תודה ולהתראות
יובל