זהו פוסט שהולך לגעת בעצבים הרגישים של הפוליטיקה. למען הסדר הטוב, אין לי כל כוונה לתמוך מעל במה זו במועמד או מפלגה כלשהם. אנא המנעו מהתפלמסות בעניין. כל תגובה ברוח שכזו תמחק. עכשיו, לאחר שהבהרנו נקודה זו נמשיך.

פוליטיקאים מומחים בסיסמאות: "שלום וביטחון", "לא נוותר על הגולן", "לא נחצה את ירושלים", "מדינה אחת לשני עמים", "לעצור את הנדל"ן", "דור שלום דורש שלום" וכו'. רבים יודעים גם להבטיח וגם לבצע. אבל, לא פעם, כשמגיע זמן הביצוע, מתברר שיש פער גדול בין הכוונה המקורית ובין התוצאות בשטח.

זה נכון בחיים האישיים שלנו, בחיים הפוליטים במדינתנו השסועה ואפילו מעבר לאוקיאנוס האטלנטי אצל הנשיא החדש של ארה"ב: ברק אובמה. "Yes We Can" או כל סיסמא המזמינה שינוי, הן עדיין סיסמאות הטעונות הוכחה. יחד עם זאת יש משהו באובמה שאיפשר לו לקבל פי שניים יותר קולות מהמועמד השני ג'והן מקיין. זה הרבה מעבר להיותו סמל של פתיחות חברתית ותרבותית. זה הרבה מעבר לתיזמון ורוח התקופה. זה הרבה מעבר להבטחה.

ההצלחה של אובמה היא ההוכחה שהמנהיגות כפי שאנו מכירים אותה עד היום – כוחנית, יודעת כל, מתנשאת, ממוקדת פחד, הפרדה ונצלנות – מתה. אובמה לא נשען על ספרים, לא חושב שהוא יודע הכל, לא מחפש להלחם ברוע. אצלו אין עוד השענות על הון שילטון, לא עוד "מטבחון מדיני בטחוני מצומצם" ולא עוד גיבור לאומי קלאסי שבע קרבות.

מערכת היחסים שרקם אובמה עם הבוחרים שלו היא חסרת תקדים. הוא מקשיב לעצמו ולאחרים, מתמקד במה שכן תורם ויוצר קשר עם הקהל באופן שאף מתמודד על מישרה בחירה שכזו לא יצר עד היום.

יש טוענים שמה ששעשה את ההבדל היא התקשורת ובעיקר תרבות ה- web 2.0 והאינטרנט. נכון, שימוש חסר תקדים וחכם ברשתות החברתיות ואינטראקטיביות מדויקת היה כמו לשלוף שפן מהכובע אבל עדיין הן רק צינור למוצר עצמו. מה שבאמת עשה את ההבדל זו הגישה של המוצר. במונחים שיווקיים – USP. אובמה מפעיל בחייו מנהיגות מזן חדש, הזמינה לכל אדם ומכילה: הקשבה ללב ועשייה מתוך אהבה, התלהבות, נתינה, יושרה, שקיפות, שותפות, אומץ ואחריות חברתית וגלובלית. תארו לעצמכם איך היו נראים החיים שלנו אם אלו הערכים שהיו חשובים לנו ולסובבים אותנו…

כמובן שאובמה מאחל לעצמו "1000 ימי חסד" אך אופן ההתנהלות שלו עד היום, השילוב בין ערכים, כישורי תקשורת, רמת שיתופי הפעולה והנסיון המעשי שלו הם עדות מספיק טובה כדי לתת לו לפחות את ההזדמנות להוכיח שהוא ראוי. תראו לי מועמד אחד מהזן החדש בין מדינאי ארצנו שיודע להקשיב לעצמו ולעם, להציג יושרה, שקיפות, ערכים ותועלות ולחבר ולא להפריד ואראה לכם את העתיד.

תוצאות הבחירות בארה"ב הן גם הוכחה שמסמך מנוע המנהיגות שכתבתי נכון. מנהיגות היא פונקציה של מערכות יחסים: ביני ובין עצמי וביני ובין אחרים. המנהיג החדש ממוקד בפוטנציאל השינוי ויודע להעביר אותו ולהעצים גם לאחרים לא מתוך פחד אלא מתוך אהבה. המנהיג החדש פועל מתוך יוזמה, יצירתיות ושיתוף פעולה ולא מתוך שתלטנות. המנהיג החדש מאפשר לכולם להיות מנהיגים – זה בדיוק מה שאובמה איפשר לעם האמריקאי להיות, וזה גם מה שכל אחד מאיתנו יכול לעשות כבר עכשיו – במשפחה, במקום העבודה, עם חברים ואפילו סתם ברחוב.

המנהיגות מתה. תחי המנהיגות החדשה!

אם גם לך מדגדג להיות מנהיג חדש, להחזיר לעצמך את מושכות החיים ולעשות פריצת דרך בקריירה, במערכות היחסים ובחוויית החיים, אז שווה לך להיות קשוב לפוסטים הבאים. הזינוק עומד להתחיל בקרוב…

להתראות בהמשך
יובל